"הצלה ממש", קרא הגר"א הלוי ליפשיץ במלאת 'שלושים' לפטירתו הפתאומית של המלמד האהוב

אתמול מלאו שלושים יום לפטירתו הפתאומית של הרה"ג ר' מרדכי דוד שטיגליץ זצ"ל מעפולה. שלושים יום מאז אותו ליל שבת קודש פרשת פינחס, שבו נעצרו החיים בקהילה החרדית בעיר; שלושים יום שבהם ניסו האלמנה ותשעת היתומים, מהם שמונה שטרם נישאו, לעכל את מה שאין הדעת סובלת.

ימי אלו הם, במובן הפשוט ביותר, הימים הקשים מכולם. השבעה הסתיימה זה מכבר, המנחמים שבו לבתיהם ולעיסוקיהם, אפילו 30 ימי האבל הראשונים כבכר חלפו עברו, ומהמשפחה מצופה לחזור לחיי שגרה מלאים. אלא ששום דבר כבר לא יהיה שגרתי עבורם. מתחילה כעת ההתמודדות האמיתית: בית שנותר בלי אב, ומשפחה בת תשעה ילדים שנותרה בלי מפרנס.

הרב שטיגליץ זצ"ל נפטר בפתע פתאום בדמי ימיו, והותיר אחריו תשעה ילדים ששמונה מהם טרם באו בברית הנישואין, ולמעלה מ-20 תלמידים שנותרו מיותמים והמומים. הוא היה המלמד האהוב של תלמוד תורה "דרך אמת", ובד בבד הרוח החיה בקהילה, בעל הקורא ובעל התפילה, ראש ישיבת בין הזמנים, ומלמד מיתולוגי שדורות של תלמידים מקהילות גבעת המורה, עפולה ועפולה עילית ראו בו את רבם המובהק. באחת נעלם הכל, ובקהילה כולה מרגישים בחסרונו.

לסיוע דחוף לאלמנה וליתומים הקליקו כאן>>>

בני הקהילה לא נותרו אדישים. מיד לאחר הפטירה הוכרזה מגבית פנימית, ובמודעה שהופצה נקבע כי כל משפחה תתחייב לתרום 100 שקלים בחודש במשך 36 חודשים, ולכל הפחות 50 שקלים בחודש. התגייסות מרגשת שכזו מעידה יותר מכל על מקומו של המנוח בלב בני קהילתו, אלא שמדובר בקהילה שרובה אברכים בני תורה, שאמצעיהם מוגבלים ביותר. גם אם יעמדו בהתחייבותם עד תומה, וברור כי יעשו כן במסירות, אין בכוחה של קהילה אחת קטנה להחזיק לבדה משפחה בת תשעה ילדים שנותרה ללא כל מקור פרנסה. מעגל הסיוע חייב להתרחב.

על רקע זה יצא רב ואב"ד כפר גדעון ועמק יזרעאל, הגאון רבי אברהם הלוי ליפשיץ, במכתב מיוחד ונדיר. במכתבו מתאר הרב את המנוח כמי שהיה "מופלא בכתר שם טוב שנשא כל ימיו לתפארת", ופונה לנדיבי עם ישראל בקריאה לעמוד לימין האלמנה והיתומים. הרב מגדיר את התרומה למשפחה כ"הצלה ממש", וכותב כי מדובר ב"מצווה רבה ונדירה" לתרום לאלמנה ולילדים "ביד נדיבה ורחבה".

הקהילה המקומית עשתה את חלקה במסירות נדירה, וכעת מוטלת החובה על כלל הציבור להצטרף ולהעמיד למשפחת המלמד בסיס של קיום בכבוד.

ימי השלושים חלפו עברו, אך שום דבר לא הסתיים. את האב לא נוכל להשיב, ואת השבר הנורא שנחת על הבית הזה איננו יכולים לאחות. את מה שכן ביכולתנו לעשות, לרכך ולו במעט את הכאב, ולהסיר מעל האלמנה והיתומים לפחות את המצוקה הכלכלית – אי אפשר לדלג עליו. מי שטרם נטל חלק, זו השעה. כל תרומה, קטנה כגדולה, מצטרפת לאותה "הצלה ממש" שעליה כותב הגר"א ליפשיץ.

הגר"א ליפשיץ מברך במכתבו את התורמים כי "משאלותיהם יתמלאו לטובה", ומוסיף ברכות לנשיאת חן, לדורות ישרים ולהרווחה.

לסיוע דחוף לאלמנה וליתומים הקליקו כאן>>>