איך לבחור מומחה לחוות דעת כלכלית לבית המשפט?

חוות דעת כלכלית עשויה להשפיע על האופן שבו בית המשפט מבין נזק, אובדן רווחים, שווי חברה, התחשבנות, תמחור, דילול מניות או מחלוקת מסחרית. לכן המומחה הנכון אינו בהכרח מי שמציג את המספר הגבוה ביותר, אלא מי שמסוגל לבנות מסקנה מקצועית, שקופה ומבוססת שניתן לבדוק ולהסביר.

פקטור מגדירה חוות דעת כלכלית כתשתית מקצועית המחברת בין הנתונים לבין המסקנה, ולא כחישוב מספרי מבודד. עבודתה בתחום כוללת ניתוח נזקים, הערכות שווי, בחינת דוחות כספיים, ביקורת חוות דעת נגדית וליווי צוותים משפטיים.

התחילו מהשאלה הכלכלית ולא מהשם של המומחה

לפני שבוחרים מומחה, צריך להגדיר מה בדיוק נדרש ממנו לבדוק. כלכלן המתאים להערכת שווי של חברה אינו בהכרח הבחירה הטובה ביותר לבדיקת התחשבנות חשבונאית מפורטת, תמחור מכרז, אובדן רווחים או ביקורת על חוות דעת שהוגשה מהצד השני.

בין הסוגיות הנפוצות:

• הערכת שווי חברה, מניות או פעילות
• חישוב אובדן רווחים
• ניתוח נזק כלכלי לעסק
• בחינת הסכמים והתחשבנות בין צדדים
• סכסוכים בין בעלי מניות
• בדיקת דילול או גריעת ערך
• ניתוח תמחור ורווחיות
• ביקורת על חוות דעת נגדית
• ניתוח כלכלי לצורך גישור או בוררות

הגדרה מדויקת של השאלה מאפשרת לבדוק אם למומחה יש ניסיון בתחום הרלוונטי ולא רק תואר כללי בכלכלה, חשבונאות או מימון.

בדקו ניסיון בתיקים דומים ולא רק ותק מקצועי

מספר שנות הניסיון הוא נתון חשוב, אך אינו מספיק. צריך לבדוק באילו סוגי מחלוקות עסק המומחה, האם עבד עם חברות דומות, האם בחן בעבר מודלים מהסוג הנדרש והאם הוא מכיר את הסביבה העסקית שבה פועל הלקוח.

לדוגמה, חישוב נזק לחברה יצרנית שונה מהערכת נזק לחברת שירותים. בחברה יצרנית יש לבחון כושר ייצור, חומרי גלם, ניצולת, מלאי ועלויות משתנות. בחברת שירותים עשויים להיות חשובים יותר כוח אדם, שעות עבודה, שיעורי המרה ושימור לקוחות.

גם הערכת שווי של עסק ותיק ורווחי שונה מהערכת סטארטאפ שעדיין אינו מציג רווחים. מומחה מנוסה ידע להתאים את שיטת העבודה למאפייני החברה ולא להפעיל מודל אחיד על כל מקרה.

ודאו שהמומחה מבין עסקים ולא רק גיליונות אלקטרוניים

חוות דעת יכולה להיות נכונה מבחינה מתמטית ועדיין להיות חלשה מבחינה כלכלית. תחזית עשויה להיראות עקבית בגיליון, אך להיות בלתי אפשרית בגלל מגבלת כוח אדם, מחסור במלאי, בעיית מימון או ביקוש שאינו מצדיק את שיעור הצמיחה.

מומחה איכותי צריך להבין כיצד העסק מייצר הכנסות, אילו עלויות נדרשות לשם כך, מהם מנועי הרווח ומה עלול להגביל את הפעילות.

בפקטור מדגישים את החיבור בין כלכלה, עסקים, אסטרטגיה ויישום. החיבור הזה מאפשר לבחון את הנתונים לא רק מזווית אנליטית, אלא גם מתוך הבנה של ניהול, קבלת החלטות והוצאה לפועל.

בחנו את המתודולוגיה לפני שמדברים על הסכום

מומחה מקצועי לא אמור להבטיח מראש תוצאה מסוימת. בשלב הראשון עליו להסביר כיצד הוא מתכוון לבדוק את הסוגיה:

• אילו מסמכים נדרשים?
• מה תהיה תקופת הבדיקה?
• כיצד ייבנה תרחיש האלמלא?
• מה תהיה שיטת הערכת השווי?
• אילו עלויות ינוכו?
• כיצד ייבדק הקשר הסיבתי?
• האם ייבחנו תרחישים חלופיים?
• כיצד ימנע כפל חישוב?
• האם יבוצעו בדיקות רגישות?

חוות דעת חזקה כוללת בדרך כלל הצגה של הסוגיה, התשתית שנבדקה, שיטת העבודה, הנתונים, ההנחות, החישובים והמסקנות. כאשר חלק מהמידע חסר, יש להציג את החוסרים ולהסביר כיצד הם משפיעים על רמת הוודאות.

מומחה שמדלג ישירות למספר עלול לבנות תוצאה שאינה ניתנת להגנה. לעומתו, מומחה שמתחיל בהגדרת השאלה ובבדיקת איכות המידע מצמצם את הסיכון להפתעות בהמשך.

דרשו הפרדה ברורה בין עובדות, הנחות ומסקנות

אחד הסימנים החשובים לאיכות מקצועית הוא היכולת להפריד בין סוגי המידע.

עובדה יכולה להיות נתון מכירות שהופק ממערכת החברה. הנחה יכולה להיות שיעור הצמיחה שהיה צפוי אלמלא האירוע. מסקנה היא התוצאה הנובעת מהפעלת המודל על הנתונים וההנחות.

כאשר שלושת הרבדים מתערבבים, קשה להבין כיצד התקבל הסכום. הדבר גם מקשה על עורך הדין להכין את התיק ועל בית המשפט לבחון את ההיגיון הכלכלי.

מומחה אמין יציג בגלוי אילו נתונים קיבל מהלקוח, אילו בדיקות ביצע, אילו הנחות קבע ומהי השפעתן על התוצאה.

בדקו כיצד המומחה מתמודד עם נתונים שאינם תומכים בלקוח

מומחה לבית המשפט אינו אמור להתעלם ממידע בעייתי. להפך, עליו לזהות חולשות ולבחון אותן לפני שהצד השני עושה זאת.

אם המכירות ירדו עוד לפני האירוע הנטען, צריך להתייחס לכך. אם החברה לא עמדה בעבר בתחזיות שלה, לא ניתן להסתמך על תחזית חדשה ללא הסתייגות. אם קיים גורם חיצוני שיכול להסביר חלק מהנזק, יש להפריד את השפעתו.

חוות דעת שמכירה במגבלות עשויה להיות חזקה יותר מחוות דעת שמציגה ודאות מלאכותית. המומחה צריך להיות מסוגל לומר גם שטענה מסוימת אינה ניתנת לביסוס מלא או שסכום הנזק נמוך מהציפייה הראשונית.

בקשו לראות כיצד נראית כתיבה מקצועית שלו

העבודה אינה מסתיימת בחישוב. המסמך צריך להיות ברור גם למי שאינו כלכלן מומחה.

חפשו כתיבה שמסבירה:

• מה נבדק
• על אילו מסמכים הסתמך המומחה
• מדוע נבחרה שיטה מסוימת
• כיצד בוצעו החישובים
• מהן ההנחות המרכזיות
• אילו מגבלות קיימות
• כיצד התקבלה המסקנה

מסמך עמוס במונחים מקצועיים ללא הסבר אינו בהכרח מקצועי יותר. לעיתים הוא רק מקשה על הקורא להבין את התהליך.

מצד שני, מסמך קצר מדי שאינו כולל פירוט מתודולוגי עלול להיראות כהצהרה ולא כחוות דעת מבוססת.

ודאו שהמומחה מסוגל לעמוד בחקירה נגדית

בחירת מומחה צריכה להביא בחשבון לא רק את איכות המסמך אלא גם את היכולת להגן עליו.

בחקירה נגדית המומחה עשוי להישאל:

• מדוע בחר תקופת בסיס מסוימת?
• מדוע לא ניכה עלות מסוימת?
• כיצד קבע שיעור צמיחה?
• האם קיבל את כל הנתונים?
• אילו מסמכים לא נבדקו?
• האם המודל נוסה בתרחישים אחרים?
• האם קיימת טעות בנוסחה?
• האם הוא התעלם מגורם חלופי?

אלכס ויסמן, מציין כי עבודת מומחה עשויה לכלול התייצבות בבית המשפט, עדות בחקירה נגדית, מתן תשובות לשאלות והגנה על המסקנות המקצועיות.

לכן חשוב לבדוק אם המומחה מסביר את עבודתו באופן רגוע, מדויק וישיר. יכולת תקשורת טובה אינה תוספת שולית. היא חלק מרכזי מהשירות.

בדקו את איכות איסוף המסמכים והנתונים

מומחה רציני יבקש להבין אילו חומרים קיימים לפני שיגבש הצעת עבודה סופית. במקרים רבים יידרשו כתבי טענות, הסכמים, דוחות כספיים, מאזני בוחן, כרטסות, חשבוניות, דפי בנק, נתוני מכירות, נתוני עלויות, תכתובות וקובצי אקסל מקוריים.

לא כל תיק דורש את כל המסמכים, אך רשימת דרישות מסודרת מעידה שהעבודה אינה מבוססת על מספרים שנמסרו בעל פה.

כדאי גם לבדוק האם המומחה מבצע הצלבות בין מקורות. לדוגמה, נתוני מכירות צריכים להתיישב עם הנהלת החשבונות, חשבוניות, דפי בנק ודוחות הנהלה. ככל שהמסקנה נשענת על יותר ממקור אחד, כך קל יותר להגן עליה.

אל תבחרו מומחה רק לפי המחיר

המחיר הוא שיקול לגיטימי, אך הצעת המחיר הנמוכה ביותר עלולה להתברר כיקרה אם העבודה אינה כוללת בדיקה מספקת, שיחות עם הצוות המשפטי, עדכונים, התייחסות למסמכים חדשים או הכנה לחקירה.

כדאי לברר מראש:

• מה בדיוק כלול בהצעה?
• האם המחיר כולל פגישות עם עורך הדין?
• כמה סבבי תיקונים נכללים?
• האם ניתוח חוות דעת הצד השני כלול?
• האם ההכנה לחקירה מתומחרת בנפרד?
• מה קורה כאשר מתקבלים מסמכים חדשים?
• מי מבצע בפועל את הניתוח והכתיבה?
• האם העבודה מועברת לעובד זוטר?

הצעה מקצועית צריכה להגדיר את היקף העבודה ואת ההנחות שעליהן היא מבוססת.

ודאו מי מבצע בפועל את העבודה

במשרדים מסוימים הפגישה הראשונית מתבצעת מול מומחה בכיר, אך עיקר העבודה מועבר לצוות אחר. אין בכך בהכרח בעיה, בתנאי שהדבר ברור ושקיימת בקרה מקצועית אמיתית.

כאשר בוחרים מומחה, רצוי לשאול:

• מי קורא את החומר?
• מי בונה את המודל?
• מי כותב את המסמך?
• מי חותם עליו?
• מי צפוי להעיד?
• מי יהיה זמין לצוות המשפטי?

פקטור מדגישה עבודה ישירה עם הגורם המקצועי שמנתח, כותב, בודק ומגבש את התוצר. גישה כזו מפחיתה פערים בין האדם שמכיר את הנתונים לבין האדם שצריך להסביר אותם.

בדקו עצמאות, היעדר ניגוד עניינים ודיסקרטיות

לפני העברת חומר רגיש יש לוודא שאין למומחה קשר לצד השני, לחברה קשורה, לבעלי המניות או לגורם אחר המעורב בהליך.

כדאי לבצע בדיקת ניגוד עניינים עוד לפני מסירת מסמכים. בתיקים עסקיים החומר יכול לכלול מידע רגיש על לקוחות, תמחור, רווחיות, הסכמים ופעילות עתידית.

יש להסדיר גם את אופן העברת הקבצים, שמירתם, הגישה אליהם ומחיקתם בתום העבודה, בהתאם לצורכי התיק ולהנחיות הצוות המשפטי.

בקשו בדיקת היתכנות לפני חוות דעת מלאה

לא בכל מקרה צריך להתחיל מיד בעבודה רחבה. לעיתים נכון לבצע בדיקה ראשונית שמטרתה לברר:

• האם ניתן לכמת את הטענה?
• האם קיימת תשתית נתונים מספקת?
• מהו סדר הגודל האפשרי של הנזק?
• אילו מסמכים חסרים?
• מהן נקודות החולשה?
• האם עלות העבודה מוצדקת ביחס להיקף המחלוקת?
• האם נכון להכין חוות דעת מלאה או מזכר פנימי?

בדיקה מוקדמת יכולה למנוע השקעת משאבים בטענה שאינה ניתנת להוכחה. היא יכולה גם לחשוף רכיב נזק שלא זוהה בתחילת הדרך.

סימני אזהרה בבחירת מומחה

כדאי להיזהר כאשר המומחה:

• מבטיח תוצאה לפני שבדק מסמכים
• מסכים לכל הנחה שמציע הלקוח
• אינו שואל שאלות על פעילות העסק
• אינו מסביר את המתודולוגיה
• מסרב להציג מגבלות וחוסרים
• מתמקד רק במספר הסופי
• אינו מבצע בדיקות רגישות
• אינו בודק הסברים חלופיים
• מתקשה להסביר את החישוב בשפה ברורה
• אינו מוכן לבחון את חוות הדעת של הצד השני
• אינו מגדיר מי מבצע את העבודה בפועל

מומחה אמין אינו מנסה לרצות את הלקוח בכל מחיר. תפקידו לבנות עמדה מקצועית שניתן להציג בבית המשפט בלי להסתיר את נקודות החולשה.

למה לבחור בפקטור להכנת חוות דעת כלכלית?

פקטור פועלת בנקודת המפגש שבין כלכלה, עסקים, אסטרטגיה ויישום. החברה מלווה עורכי דין, חברות, גופים ציבוריים, בעלי מניות ולקוחות פרטיים בהכנת חוות דעת כלכליות להליכים משפטיים, גישורים, בוררויות וסכסוכים מסחריים.

שיתוף הפעולה בין אלכס ויסמן ליורם אבן משלב ניסיון כלכלי וציבורי, ייעוץ עסקי ואסטרטגי, תמחור, בניית מודלים וניסיון ניהולי ויזמי. שילוב זה מאפשר לבחון לא רק את הנוסחאות, אלא גם את מנגנון הפעילות העסקית שמאחוריהן.

תהליך העבודה מתחיל בהגדרת השאלה הכלכלית, ממשיך במיפוי המסמכים והנתונים, בבחירת שיטת הניתוח ובהפעלת בדיקות רגישות, ומסתיים במסמך ברור שניתן לשימוש במסגרת ההליך.

המטרה אינה לבחור מספר שנשמע משכנע, אלא לבנות תשתית מקצועית שמחברת באופן עקבי בין הנתונים, ההנחות והמסקנה.

הבחירה הנכונה נבחנת ברגע שבו מתחילות השאלות הקשות

קל להתרשם מתואר, מוותק או ממצגת מקצועית. המבחן האמיתי מתחיל כאשר צריך להסביר מדוע נבחרה שיטה מסוימת, מה מקורו של כל נתון ומה קורה כאשר משנים אחת מהנחות המודל.

מומחה מתאים לחוות דעת כלכלית לבית המשפט צריך להיות בעל ידע כלכלי רלוונטי, הבנה עסקית, ניסיון בתיקים דומים, יכולת כתיבה ויכולת לעמוד בביקורת.

הוא צריך להיות מוכן לבחון גם עובדות שאינן נוחות ללקוח, להצביע על חוסרים ולסרב לבסס טענה שאינה נתמכת בנתונים.

בחירה טובה אינה מבטיחה שבית המשפט יקבל כל מסקנה. היא כן מגדילה את הסיכוי שהעמדה הכלכלית תוצג באופן מסודר, אחראי ומשכנע.