המלחמה הכלכלית בחזבאללה: ישראל וארה"ב ייבשו את מקורות המימון

כשאש המערכה בין ישראל לחזבאללה התחדשה בחודש מרץ, המטרות הראשונות שהותקפו לא היו משגרים או מנהרות, אלא בנקים. מטוסי קרב השמידו למעלה מעשרה סניפים של "אל-קרד אל-חסן" – המוסד הפיננסי ששימש בפועל כבנק של חזבאללה בלבנון. תקיפות נוספות פגעו בעסקי חלפנות ששימשו את איראן להעברת כספים, ובתחנות דלק שהניבו הכנסות לארגון.

המהלכים הללו הגיעו כשיא של שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, ממשל טראמפ וממשלת לבנון, במטרה לחנוק את צינור החמצן הפיננסי של המיליציה. על פי הערכות מחלקת המדינה, איראן מעבירה לחזבאללה כ-700 מיליון דולר בשנה – סכום המהווה חלק ניכר מתקציבו השנתי. טהרן אמנם ניסתה להגדיל את התמיכה בשנה האחרונה, מאחר והכספים הללו רחוקים מלהספיק לכיסוי הוצאות המלחמה האדירות של הארגון.

נפילת משטר אסד בסוריה בסוף 2024 ניתקה את נתיבי ההברחה המרכזיים של חזבאללה, מה שדחף את איראן לחפש דרכים חלופיות להעברת כספים דרך נמל התעופה הבינלאומי של ביירות. לפי גורמים רשמיים בארה"ב ובישראל, דיפלומטים איראנים הבריחו מזוודות עמוסות במזומנים בטיסות אזרחיות, כך על פי הניו יורק טיימס.

בתגובה לאזהרות אמריקאיות ושראליות, ממשלת לבנון נקטה צעדים דרסטיים: כל הטיסות הישירות מאיראן לביירות הושעו. אנשי צוות המקורבים לחזבאללה בנמל התעופה הודחו, והוצבו קציני ביטחון הפועלים בתיאום עם ארה"ב.

ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, הבהיר לבכירים איראנים כי לבנון לא תאפשר התערבות בענייניה הפנימיים.

במקביל, ממשל טראמפ פעל להשפיע על מינויו של נגיד חדש לבנק המרכזי של לבנון, כרים סואיד. הנגיד החדש החל לנקות את המוסד מדמויות המזוהות עם חזבאללה, הידק את הפיקוח על חברות להעברת כספים והפעיל בדיקות מחמירות על הכלכלה מבוססת המזומן שחזבאללה נהג לנצל להלבנת הון. מששערי הבנקים הרשמיים נסגרו בפניו, החל חזבאללה להסתמך יותר על רשתות חלפנות לא רשמיות בשיטת "האוואלה" (העברות בנקאיות בין ברוקרים ללא מעבר פיזי של מזומן במדינות כמו איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק), אך הפיקוח ההדוק מקשה על הפעילות גם שם.

הלחץ הכלכלי מוביל לפגיעה קשה בבסיס התמיכה של חזבאללה בקרב הקהילה השיעית. הארגון מתפעל רשת ענפה של בתי חולים, מוסדות חינוך ושירותי רווחה, אך כיום משאביו מנוהלים לפי סדר עדיפויות נוקשה המעדיף את תקציב הלחימה.

דובר חזבאללה, יוסוף אל-זין, הודה כי הארגון הקפיא לחלוטין את תשלומי הפיצויים שהבטיח למאות אלפי עקורים ולמשפחות שבתיהן נהרסו בלחימה (סכומים שהובטחו בעבר על סך 12,000 עד 14,000 דולר למשפחה). בעוד שמשכורות הפעילים ולוחמי הקבע עדיין משולמות ברובן, תומכים רבים מדווחים כי סיוע רפואי והבטחות שיקום הופסקו, והארגון מותיר אותם ללא מענה.

כדי להתמודד עם המחסור במזומנים, חזבאללה מנסה לגייס כספים בדרכים יצירתיות – בין היתר באמצעות הקמת שרשרת חברות למסחר בזהב ומכירת רזרבות זהב וזהב זר, זאת לאחר שתקיפות ישראליות השמידו חלק ניכר מרזרבות המט"ח והזהב של הארגון. למרות גמישותו בשטח, הלחץ המשולב מותיר את חזבאללה בשפל הכלכלי הגדול בתולדותיו.