מקורות נגד המדינה: הארנונה על המתקנים שלנו זינקה ב־1,662%

חברת המים הלאומית מקורות עתרה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, שרי האוצר והפנים, רשות המים ומרכז השלטון המקומי, בטענה כי היעדר הסדרה ממשלתית מאפשר לרשויות מקומיות להעלות באופן חריג את תעריפי הארנונה על מתקני מים וביוב.

המקרה החריג ביותר שהוצג בעתירה הוא זה של המועצה האזורית חוף אשקלון, שם, לפי מקורות, הועלה בשנת 2025 תעריף הארנונה על שטח המשמש להחדרת מים לצורך שיקום ושימור אקוויפר החוף הדרומי בשיעור של 1,662% יותר מפי 16. המשמעות היא תוספת חיוב של כ־19.5 מיליון שקל בשנה. בעתירה טען עו"ד איתן לירז, כי אין מדובר במקרה בודד. בגוש עציון, למשל, התבקש להעלות את התעריף על קרקע הסמוכה למתקני מים מ־12.43 שקל למ"ר ל־41.19 שקל למ"ר, ולצד זאת מפורטות העלאות או בקשות להעלאות ברשויות נוספות. במקורות טוענים כי מאחר שמשק המים מתנהל ברובו כ"משק סגור", העלויות הללו אינן נשארות אצל החברה אלא מתגלגלות בסופו של דבר אל כלל צרכני המים. בפועל הדבר הופך ל"מיסוי סמוי", שבמסגרתו רשות מקומית נהנית מהכנסה מתשתית לאומית הנמצאת במקרה בשטחה, בעוד שכלל תושבי המדינה הם אלו שמשלמים את החשבון.

במרכז העתירה עומדת גם ביקורת על הממשלה. כבר בפברואר 2023 הוחלט כי שרי האוצר והפנים יקבעו בתוך 90 יום תעריפים מרביים ומזעריים לתשתיות לאומיות, ובהן מתקני מים וביוב. אלא שלפי העתירה, ההחלטה לא יושמה עד היום, למרות החלטת ממשלה נוספת שהתקבלה בסוף 2025. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין איתן לירז, יעד רותם ושירה האוזר ממשרד איתן לירז ושות'. במקום לנהל שורה של מאבקים נקודתיים מול רשויות מקומיות, מקורות מבקשת מבג"ץ לטפל בשורש הבעיה ולחייב את המדינה לקבוע תעריף ארנונה אחיד וסמלי למתקני מים וביוב, ובינתיים לבלום העלאות נוספות.

עבור עו”ד איתן לירז, העומד בראש משרד איתן לירז ושות’, מדובר בתיק נוסף בשורה של הליכים משפטיים רחבי היקף שבהם הוא מעורב, כחלק מפעילותו בתחום הליטיגציה העסקית והכלכלית בתיקים גדולים ובעלי היקפים כספיים משמעותיים. בשנה האחרונה ייצג לירז את מקורות גם במאבק מול מפעלי ים המלח, שהגיע לבית המשפט העליון והסתיים בפסק דין משמעותי לטובת החברה. במקביל, הוא מייצג את קבוצת רובינשטיין בהליך בבית המשפט העליון לביטול הוראות החוק בעניין מיסוי הרווחים הכלואים. במסגרתו תלויה ועומדת כיום בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון, וכן את צופי ערוץ 14 בתובענה ייצוגית רחבת היקף נגד בנק לאומי. הליכים אלה מצטרפים לשורה של תיקי ליטיגציה עסקית וכלכלית גדולים ומורכבים שמנהל לירז, שחלקם עוסקים בסכסוכים ובהליכים בעלי היקפים כספיים ניכרים והשלכות רוחב על המשק. 

כעת תידרש המדינה להסביר מדוע, יותר משלוש שנים לאחר שהממשלה עצמה החליטה להסדיר את הסוגיה, מתקני תשתית לאומיים עדיין חשופים להעלאות ארנונה חריגות שהחשבון עליהן מתגלגל בסופו של דבר לכל צרכן מים בישראל.