האנטישמיות עולה שלב: השנאה שמציפה את הרשתות

האנטישמיות מקבלת בשנים האחרונות מקום הולך וגדל גם ברשתות החברתיות. מסרים אנטישמיים, תאוריות קונספירציה והכחשת השואה יכולים להגיע במהירות לקהלים גדולים, והחשש הוא שהחשיפה אליהם כבר אינה תלויה רק בחיפוש מכוון אחר תכנים כאלה.

סקר של האיחוד האירופי שפורסם בינואר 2026 מצא כי 61% מהאירופים רואים באנטישמיות ברשת בעיה במדינה שלהם. מדובר בעלייה של 10 נקודות אחוז לעומת 2018. בנוסף, 47% מהאירופים אמרו כי לדעתם האנטישמיות במדינתם גדלה בחמש השנים האחרונות.

אחד הממצאים הבולטים מגיע מאינסטגרם. מחקר שפרסם המרכז לחקר האנטישמיות של התנועה למאבק באנטישמיות (CAM) ביולי מצא כי תוכן אנטישמי היה כמעט פי שבעה יותר סביר להופיע בין הסרטונים הנצפים ביותר של חשבונות אוסף באינסטגרם, בהשוואה לתכנים אחרים.

מחקר נוסף של אותו גוף, שפורסם במרץ, טען כי מנגנון ההמלצות של אינסטגרם דוחף תכנים אנטישמיים למשתמשים. החוקרים טענו כי משתמשים אינם חייבים לחפש תוכן אנטישמי כדי להיחשף אליו, וכי מערכת ההמלצות יכולה להוביל אותם לתכנים כאלה.

גם הליגה נגד השמצה (ADL) הזהירה השנה מפני התפשטות של אנטישמיות וקיצוניות באינסטגרם. בדוח שפרסמה הארגון טען כי שינויים במדיניות הפיקוח על התוכן של מטא יצרו סביבה שבה גורמים קיצוניים יכולים להפיץ שנאה ביתר קלות.

תופעה נוספת שנבדקה היא הכחשת השואה ועיוותה. מחקר של אונסק"ו והאו"ם בחן תכנים בנושא ברשתות החברתיות והזהיר מפני המשך הפצת מידע שקרי ועיוות של העובדות ההיסטוריות על השואה.

המשמעות היא שהאנטישמיות ברשת אינה מסתכמת רק בפוסטים של קבוצות קיצוניות. חלק מהמחקרים מצביעים על מצב שבו מערכות המלצה ומנגנונים שמתגמלים תוכן שמושך צפיות עלולים לסייע לתכנים אנטישמיים להגיע לקהל רחב יותר.

עבור המשתמש הרגיל, המשמעות המדאיגה היא שלא תמיד צריך לחפש תכנים כאלה כדי להיתקל בהם. במקרים שנבדקו, מנגנוני ההמלצה עצמם היו חלק מהדרך שבה התוכן הגיע למשתמשים.

הנתונים אינם אומרים שכל משתמש ברשת ייחשף לאנטישמיות, אבל הם מצביעים על שינוי משמעותי באופן שבו תכני שנאה יכולים להתפשט: במקום להישאר בשוליים, הם מסוגלים להגיע במהירות לקהלים גדולים ולהפוך לחלק מהשיח ברשת.