נחשף רגע לפני הפריימריז: כך ניר ברקת ניסה להדיח את נתניהו

עמית סגל חושף הערב כי בחודש אוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, החל לפי הטענה ניר ברקת במהלך פוליטי שנועד להביא להחלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על פי הדברים, ברקת קיים באותם חודשים התייעצויות אינטנסיביות עם שורה של יועצים ואנשי סוד, כשעל השולחן עמדה האפשרות להדיח את נתניהו ולהציב את ברקת במקומו בתפקיד ראש הממשלה.

המהלך, לפחות על פי התיאור הזה, לא נשאר בגדר מחשבה תיאורטית. בחודשים שבין אוקטובר 2023 למרץ 2024 ניסה ברקת להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה: מצד אחד תקף אותה מימין, ומנגד השמיע עמדות שביקשו לאגף אותה משמאל. בין היתר, יצא בקריאה שלא לתקוף את ועדות החקירה.

במקביל, ברקת ניהל סדרת פגישות עם שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת, בניסיון לשכנע אותם כי הוא האיש שיכול, לשיטתו, להוביל את המדינה ביום שאחרי נתניהו.

אלא שהמהלך לא הבשיל.

על פי הטענה, ביום האחרון של נובמבר 2023 הגיע יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ לנתניהו ועדכן אותו על המהלך המתהווה.

מכאן, לפי הגרסה הזו, החל נתניהו לפעול כדי לפרק את ההתארגנות מבפנים, בין היתר באמצעות שיחות אישיות, "תחזוק" פוליטי, קידומים ואף שליחת אחד המשתתפים במהלך לתפקיד בחו"ל.

בסופו של דבר, הניסיון להעמיד את ברקת כאלטרנטיבה לנתניהו לא התרומם. ברקת נותר בממשלה, נתניהו נשאר בראשות הליכוד - והפוטש, אם אכן היה כזה, נותר מאחור.

בהמשך, לאחר כישלון המהלך, ניסה ברקת, על פי הטענה, להתקרב מחדש לבסיס הליכודי באמצעות יוזמה להקמת קרן שתסייע במימון תביעות נגד ערוץ 12. גם המהלך הזה לא הפך אותו למנהיג הליכוד הבא.

כעת נותרה השאלה הפשוטה: האם ברקת מכחיש את התיאור הזה?

אם כן, הרי שהדרך המתבקשת להתמודד עם טענות כה חמורות אינה רק הכחשה פוליטית או הודעה לתקשורת. אם הדברים שקריים, ניתן להעמיד אותם למבחן משפטי.

תביעת דיבה גדולה, מחר בבוקר, תספק תשובה ברורה לשאלה עד כמה הטענות הללו מופרכות, מסכם סגל.