אחרי העתירה של עו"ד איתן לירז לבג"ץ: רשות המסים בוחנת מחדש את מיסוי הרווחים הכלואים בנדל"ן

רשות המסים ומשרד האוצר בוחנים מחדש את האופן שבו חלה רפורמת מיסוי הרווחים הלא־מחולקים על חברות בתחום הנדל"ן המניב, לאחר שהסוגיה עמדה גם במרכז עתירה שהגישה קבוצת רובינשטיין לבית המשפט העליון.

הבחינה נוגעת לטענה המרכזית שהעלתה הקבוצה באמצעות עורכי הדין איתן לירז, יעד רותם ושירה האוזר ממשרד איתן לירז ושות': החוק, שנועד להתמודד עם "חברות ארנק" ועם רווחים שאינם משמשים לפעילות עסקית ריאלית, חל בפועל גם על חברות שמקימות בעצמן נכסי נדל"ן, משכירות אותם וממשיכות להפעיל ולנהל אותם לאורך שנים.

הרפורמה, שנכנסה לתוקף בתחילת 2025, מטילה בין היתר תוספת מס בשיעור של 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. מטרתה הייתה לצמצם מצב שבו בעלי חברות משאירים רווחים בחברה ומשקיעים אותם באפיקים פסיביים, במקום לחלקם ולשלם מס דיבידנד. אלא שבתחום הנדל"ן נוצר מצב שבו חברה שבונה נכס לצורך מכירתו יכולה ליהנות מהחרגות בחוק, בעוד חברה שמקימה נכס מסחרי ומשאירה אותו בבעלותה לצורך השכרה עלולה להיכנס למסגרת המיסוי החדשה. במקרה של בנייני רובינשטיין, החברה טענה כי פעילותה רחוקה מהשקעה פסיבית. פעילותה כוללת איתור מקרקעין, רכישת זכויות, תכנון, השבחת קרקעות, גיוס מימון, הקמת בניינים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, השכרתם וניהולם. למרות זאת, מאחר שהבניינים נותרים בבעלות החברה ומושכרים לצדדים שלישיים, החוק עלול לחול גם על הרווחים המשמשים אותה להמשך פעילותה.

בית המשפט העליון דחה בחודש מאי את העתירה, אך בפסק הדין עצמו הכיר בקושי. השופט עופר גרוסקופף קבע כי "מבחינה מהותית ספק אם מוצדק להחיל את החוק גם על החברה העותרת, וחברות שכמותה". השופטת רות רונן כתבה כי "ספק רב" אם חברות שפעילותן העסקית היא בניית נכסים להשכרה הן החברות שהמחוקק ביקש למסות במסגרת התיקון. רונן אף ציינה כי ניתן היה לכאורה ליצור "סעיף מילוט", ועדת חריגים או מנגנון אחר שיאפשר לחברות להראות כי החוק לא נועד לחול עליהן. למרות זאת, העתירה נדחתה, בין היתר בשל הטענה כי החרגה שכזו עלולה לסרבל את גביית המס ולהקשות על ההבחנה בין השקעה פסיבית בנדל"ן לבין פעילות עסקית ריאלית.

בעקבות פסק הדין הגישה קבוצת רובינשטיין בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון. בבקשה נטען כי נוצר מצב שבו גם לאחר שבית המשפט הכיר בכך שספק אם החוק נועד לחול על חברה מסוגה של רובינשטיין, היא עדיין נותרת כפופה לו בשל שיקולי פשטות ויעילות של מנגנון הגבייה.

כעת מתברר כי הסוגיה נמצאת גם בבחינה מחודשת של גורמי המקצוע. לפי הפרסום ב"גלובס", ברשות המסים ובמשרד האוצר בוחנים לקראת חוק ההסדרים אפשרות לבצע התאמות ברפורמה בנוגע לנדל"ן המניב, ובין היתר הקלות שיאפשרו לחברות להשקיע בתחום המשרדים. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי בתחום הנדל"ן יידרש תיקון וכי מטרת הרפורמה לא הייתה לדכא את הפעילות במשק. שלומי הייזלר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומי שעמד בראש הצוות שגיבש את הרפורמה, הודה אף הוא כי סוגיית ההשקעות בנדל"ן היא נושא שהצוות "לא פיצח עד הסוף". הבחינה עדיין נמצאת בשלבים מקצועיים ולא התקבלה החלטה לשנות את החוק. עם זאת, העובדה שהקושי שהועלה בעתירת רובינשטיין עומד כעת גם לבחינה מחודשת של משרד האוצר ורשות המסים מעניקה לבקשה לדיון נוסף משקל נוסף.

עבור עו”ד איתן לירז, העומד בראש משרד איתן לירז ושות’, מדובר בתיק נוסף בשורה של הליכים משפטיים רחבי היקף שבהם הוא מעורב, כחלק מפעילותו בתחום הליטיגציה העסקית והכלכלית בתיקים גדולים ובעלי היקפים כספיים משמעותיים. בשנה האחרונה ייצג לירז את מקורות גם במאבק מול מפעלי ים המלח, שהגיע לבית המשפט העליון והסתיים בפסק דין משמעותי לטובת החברה. במקביל, הוא מייצג את צופי ערוץ 14 בתובענה ייצוגית רחבת היקף נגד בנק לאומי. הליכים אלה מצטרפים לשורה של תיקי ליטיגציה עסקית וכלכלית גדולים ומורכבים שמנהל לירז, שחלקם עוסקים בסכסוכים ובהליכים בעלי היקפים כספיים ניכרים והשלכות רוחב על המשק.