בג"ץ דחה את העתירות: פרקליט המדינה יטפל בפרשת הפצ"רית

בג"ץ דחה את העתירות שהוגשו מימין בנוגע לניהול חקירת פרשת הפצ"רית, וקבע כי פרקליט המדינה עמית אייסמן אינו מנוע מלטפל בתיק. בית המשפט דחה גם את הבקשה להתערב בהחלטות המשטרה ולהורות על הרחבת החקירה לכיוונים שביקשו העותרים, ובהם טענות הנוגעות ליועצת המשפטית לממשלה.

המשמעות המעשית של פסק הדין היא שהטיפול בפרשה יכול כעת להתקדם בפרקליטות, ללא המחלוקת המשפטית סביב זהות הגורם המוסמך לטפל בתיק. צוות שהקים פרקליט המדינה כבר התבקש לסכם את תיק החקירה, לגבש המלצות ולבחון אם נדרשות השלמות חקירה – ובהמשך ניתן יהיה להתקדם להכרעה בשאלת הגשת כתבי אישום.

העתירה הוגשה על ידי עמותת "בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה", הרצל חג'אג' ובועז קוקיא, וביקשה מבית המשפט להתערב בשורה של החלטות הנוגעות לחקירת הדלפת החומרים בפרשת שדה תימן.

אחת הסוגיות המרכזיות שנדונו הייתה השאלה מי רשאי לפקח על המשך הטיפול בפרשה, לאחר שנקבע בעבר כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בה. בתחילת הדרך נקבע כי גם פרקליט המדינה אינו יכול לעסוק בחקירה באותו שלב, בין היתר לנוכח האפשרות שיידרש למסור עדות.

אלא שבהמשך התקדמה חקירת המשטרה. ביום 3 בפברואר 2026 הודיע היועץ המשפטי למשטרה כי צוות החקירה סיים את פעולות החקירה וכי לא נמצאה עד אז תשתית ראייתית למעורבות של גורמים מחוץ ל"מעגל הפרקליטות הצבאית".

בעקבות ההתפתחויות נבחנה מחדש שאלת ניגוד העניינים. בחוות דעת עדכנית של היועצת המשפטית למשרד המשפטים נקבע כי המניעות של היועצת המשפטית לממשלה נותרה בעינה, אולם מניעותו של פרקליט המדינה אינה עומדת עוד.

בחוות הדעת הודגש כי פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה לא לקחו חלק ב"פעולות ובאירועים הרלוונטיים לחקירה", ולכן לא מסרו עדויות במשטרה. עוד נקבע כי לא ידוע על מעורבות משמעותית של פרקליט המדינה בליווי צוות הבדיקה שהוקם בפרקליטות הצבאית.

בעקבות זאת הועברו חומרי החקירה לפרקליט המדינה, שהקים צוות פרקליטים בליווי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. הצוות התבקש לסכם את התיק ולגבש המלצות, לרבות בשאלה אם יש צורך בהשלמות חקירה.

הדרישה להתערב בחקירה נדחתה

העותרים ביקשו למנוע מהפרקליטות ומפרקליט המדינה לעסוק בפיקוח על החקירה, ולחלופין לאפשר לשר המשפטים פרק זמן נוסף למינוי גורם מפקח. בנוסף ביקשו להורות למפכ"ל המשטרה לקיים "חקירה פלילית יעילה ומקיפה המתייחסת לכלל החשדות והחשודים הקשורים לטיוח הפרשה ולעבירות הלכאוריות שבוצעו במסגרתה".

במסגרת טענותיהם הלינו העותרים גם על כך שרשויות החקירה לא פנו אליהם לקבלת מידע שלטענתם נמצא בידיהם ומבסס מעורבות של גורמים שונים בפרשה, ובהם פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה. הם טענו גם כי יש לחקור חשדות נוספים נגד בכירים במשרד המשפטים.

בג"ץ דחה את הניסיון להתערב בכיווני החקירה. בכך נדחתה למעשה הדרישה לחייב את המשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות ביחס לגורמים שהעותרים ביקשו להכניס למעגל הבדיקה. אמנם לא הייתה בקשה אופרטיבית "לזמן את היועמ"שית לעדות", אלא דרישה רחבה להרחיב את החקירה גם לטענות הנוגעות אליה.

פרקליט המדינה אינו מנוע

במוקד פסק הדין עומדת גם טענת העותרים שלפיה כל עוד לא מונה גורם חיצוני שליווה את החקירה ובחן אם נדרשות השלמות, לא ניתן לקבוע שפרקליט המדינה אינו מעורב בפרשה ולכן אינו מנוע מלטפל בה.

בית המשפט דחה את הטענה. בפסק הדין נקבע כי המניעות שנקבעה בעבר לפרקליט המדינה הייתה זמנית וניתנת להסרה בהתאם להתפתחויות בחקירה ולתשתית העובדתית העדכנית.

בית המשפט קבע עוד כי כאשר היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בפרשה, סמכויותיה אמורות ככלל לעבור לפרקליט המדינה. כעת, לאחר שנקבע בחוות הדעת העדכנית כי אייסמן אינו מנוע עוד, נקבע כי הוא הגורם שאמור לטפל בפרשה.

בג"ץ מתח גם ביקורת על התנהלות העותרים ושר המשפטים, וקבע כי הטענות בעניין אי-מינויו של גורם מפקח הועלו בשיהוי, לאחר שהחקירה כבר התקדמה. בפסק הדין נכתב כי נוצר רושם שהעותרים והשר המתינו לראות "לאן הרוח נושבת", ופנו לבית המשפט כאשר החקירה הגיעה למסקנות שלא היו לשביעות רצונם.

פסק דין סולל לכאורה את הדרך להגשת כתב אישום נגד הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי ומעורבים נוספים בפרשה.