שלבקת חוגרת גם בגיל צעיר: למה זה קורה ומה חשוב לדעת?

לאחר שנשים צעירות שיתפו כי הן חוו את המחלה "שלבקת חוגרת". רבים עדיין חושבים על שלבקת חוגרת כמחלה שמופיעה בעיקר בגיל המבוגר, אבל המציאות מורכבת יותר: היא יכולה להופיע גם אצל צעירים ובריאים לכאורה.

מאת: ד”ר אסנת רזיאל, מנהלת המרכז הרב־תחומי, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

אין בכך כדי להעיד בהכרח על “התפרצות” חדשה של המחלה. סיפורים רבים שמופיעים ברשת בעקבות חשיפה של אדם מוכר אינם תחליף לנתונים אפידמיולוגיים. עם זאת, זו הזדמנות חשובה להכיר מחלה שכיחה יחסית, להבין מדוע היא מופיעה, לדעת לזהות אותה בזמן ובעיקר להכיר את האפשרויות לטיפול ולמניעה.

נגיף מהילדות שיכול להתעורר עשרות שנים מאוחר יותר

שלבקת חוגרת, Herpes Zoster, נגרמת על ידי נגיף Varicella Zoster Virus – אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח.

אחרי שמחלימים מאבעבועות רוח, הנגיף אינו נעלם לחלוטין מהגוף. הוא נשאר במצב רדום בתוך גנגליונים של מערכת העצבים ויכול להישאר שם במשך שנים ואף עשרות שנים.

כאשר השליטה החיסונית בנגיף נחלשת, הוא עלול לעבור הפעלה מחדש, לנוע לאורך העצב ולהגיע אל העור. התוצאה היא התמונה האופיינית של כאב ופריחה באזור מסוים של הגוף.

כלומר, ברוב המקרים לא מדובר בהדבקה חדשה, אלא בהתעוררות מחדש של נגיף שכבר נמצא בגופנו מאז אבעבועות הרוח.

לפעמים הכאב מגיע לפני שרואים משהו על העור

אחד הדברים המבלבלים בשלבקת חוגרת הוא שהמחלה אינה תמיד מתחילה בפריחה.

בימים הראשונים יכולים להופיע כאב, צריבה, עקצוץ, גרד או רגישות חריגה של העור. לעיתים אפילו מגע קל של הבגד באזור הופך בלתי נעים. רק בהמשך מופיעים כתמים אדומים ושלפוחיות קטנות.

הפריחה מופיעה בדרך כלל לאורך אזור עצבי מוגדר ובצד אחד של הגוף בלבד – למשל בחזה, בגב, בבטן או בפנים.

השילוב של כאב עצבי ופריחה חד־צדדית צריך להעלות חשד לשלבקת חוגרת ולהוביל לבדיקה רפואית מוקדמת.

למה הנגיף מתעורר דווקא עכשיו?

הגורם המשמעותי ביותר לשלבקת חוגרת הוא הגיל. ככל שאנחנו מתבגרים, חלה ירידה הדרגתית ביכולת של מערכת החיסון התאית לשמור את הנגיף במצב רדום, ולכן שכיחות המחלה עולה באופן משמעותי בגילים המבוגרים יותר.

אבל גיל אינו הסיפור כולו.

הסיכון עולה גם במצבים שבהם מערכת החיסון מוחלשת – למשל בעקבות מחלות מסוימות או טיפולים המדכאים את מערכת החיסון. מחקרים מצאו קשר גם למצבים כרוניים מסוימים, היסטוריה משפחתית וטראומה גופנית.

לכן בהחלט ייתכן שגם אדם צעיר יפתח שלבקת חוגרת.

חשוב גם להרגיע: אירוע בודד של שלבקת חוגרת באדם צעיר אינו אומר אוטומטית שקיימת בעיה חמורה במערכת החיסון. כאשר המחלה חוזרת, מפושטת, קשה במיוחד או מלווה בתסמינים נוספים, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי הצורך בבירור נוסף.

ומה לגבי סטרס? הקשר קיים, אבל הוא אינו כל הסיפור

לא מעט אנשים מספרים שהשלבקת הופיעה דווקא בתקופה של עומס חריג, חוסר שינה או מתח נפשי משמעותי.

מחקרים אכן מצאו קשר בין מתח פסיכולוגי לבין עלייה בסיכון לשלבקת חוגרת. עם זאת, חשוב לדייק: קשר סטטיסטי אינו אומר שכל אירוע של סטרס גורם למחלה, ובמקרים רבים אין טריגר אחד שניתן להצביע עליו.

מערכת החיסון מושפעת ממכלול רחב של גורמים – גיל, מצב בריאותי, מחלות רקע, תרופות, שינה, פעילות גופנית, תזונה ועומס נפשי.

זהו גם אחד העקרונות החשובים ברפואת הלונג’ביטי: חוסן בריאותי אינו תלוי באיבר או במדד יחיד, אלא בתפקוד משולב של מערכות הגוף לאורך זמן.

72 השעות הראשונות עשויות להיות חשובות במיוחד

כאשר עולה חשד לשלבקת חוגרת, לא כדאי להמתין ולראות אם הפריחה תחלוף מעצמה.

קיימות תרופות אנטי־ויראליות יעילות, ובהן acyclovir, valacyclovir ו-famciclovir. הטיפול יעיל במיוחד כאשר מתחילים אותו מוקדם, ובדרך כלל מדברים על חלון של כ־72 שעות מתחילת הופעת הפריחה.

הטיפול עשוי לקצר את משך המחלה, להפחית יצירה של נגעים חדשים ולהקל את חומרת התסמינים.

לכן, במקרה של כאב או צריבה המלווים בפריחה ושלפוחיות, במיוחד כאשר הם מופיעים בצד אחד של הגוף, מומלץ לפנות בהקדם לרופא.

הפריחה חולפת – אבל לפעמים הכאב נשאר

הסיבוך המוכר ביותר של שלבקת חוגרת הוא נוירלגיה פוסט־הרפטית – Post-Herpetic Neuralgia.

מדובר בכאב עצבי שנמשך גם לאחר שהנגעים בעור כבר החלימו. אצל חלק מהאנשים הוא יכול להימשך שבועות או חודשים ולעיתים להיות משמעותי מאוד.

הסיכון לסיבוך הזה עולה ככל שהגיל גבוה יותר, וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות המניעה והטיפול המוקדם.

קיימים גם סיבוכים פחות שכיחים אך חשובים. כאשר שלבקת חוגרת מופיעה באזור הפנים, ובמיוחד סביב העין, היא עלולה לערב את העין ולסכן את הראייה. פריחה במצח, באף או בסביבת העין מחייבת הערכה רפואית דחופה.

החיסון שינה את יכולת המניעה שלנו

כיום עומד לרשותנו חיסון יעיל נגד שלבקת חוגרת – Shingrix.

זהו חיסון רקומביננטי שאינו מכיל נגיף חי, והוא ניתן בשתי מנות. החיסון נועד להפחית הן את הסיכון לפתח שלבקת חוגרת והן את הסיכון לסיבוכים משמעותיים של המחלה.

בישראל החיסון מומלץ לבני 50 ומעלה. במסגרת סל הבריאות הוא ניתן לבני 65 ומעלה וכן מגיל 18 לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון בשל דיכוי חיסוני, בהתאם להתוויות ולהנחיות משרד הבריאות.

גם מי שכבר חלה בעבר בשלבקת חוגרת אינו בהכרח “מחוסן לכל החיים”. המחלה יכולה להופיע שוב, ולכן בהתאם לגיל ולמצב הרפואי ניתן להמליץ על חיסון גם לאחר אירוע קודם.

האם באמת יש עכשיו יותר מקרים אצל צעירים?

העובדה שאנחנו שומעים לפתע על כמה צעירים שחלו אינה מספיקה כדי לקבוע שיש עלייה אמיתית בתחלואה.

כאשר אדם מוכר משתף ברשתות החברתיות אבחנה רפואית, אנשים רבים שחוו תופעה דומה נוטים לשתף גם הם. כך עלולה להיווצר תחושה שמדובר בגל חדש של מחלה, גם כאשר אין עדיין נתונים שמוכיחים זאת.

כדי לדעת אם קיימת עלייה אמיתית בשכיחות שלבקת חוגרת בקרב צעירים נדרשים נתונים אפידמיולוגיים מסודרים לאורך זמן.

מה כדאי לזכור?

שלבקת חוגרת אינה רק מחלה של הגיל המבוגר. היא יכולה להופיע גם אצל אנשים צעירים, ולעיתים דווקא בתקופות של עומס גופני או נפשי – אם כי לא תמיד ניתן לזהות גורם ברור להתפרצות.

המסר החשוב ביותר הוא לזהות ולטפל מוקדם. כאב, צריבה או רגישות חריגה המלווים בפריחה ושלפוחיות בצד אחד של הגוף צריכים להדליק נורה ולהוביל לבדיקה רפואית.

ובאוכלוסיות המתאימות, כדאי לזכור שיש לנו כיום גם אפשרות יעילה למניעה באמצעות חיסון.

רפואת הלונג’ביטי עוסקת בדיוק בגישה הזאת: לא רק בטיפול במחלה שכבר הופיעה, אלא בזיהוי סיכונים, מניעה מוקדמת, שמירה על מערכת חיסון מתפקדת והפחתת הסיכון לסיבוכים – כדי להוסיף לחיים לא רק שנים, אלא גם יותר שנים של בריאות ותפקוד.