מיליארדי דולרים מתחת לרדאר: כך מתפקדת אימפריית הקריפטו הסודית של איראן

שוק הקריפטו המקומי באיראן גלגל בשנת 2025 נפח פעילות אדיר של כ-9.9 מיליארד דולר. כך עולה מסקירה חדשה שמפרסם ד"ר אודי לוי, במכון עמית למחקר טרור ומודיעין, המנתח את האבולוציה של שיטות מימון הטרור מאז מתקפות ה-11 בספטמבר 2001 ועד למציאות הטכנולוגית של 2026.

לפי הנתונים, רוב הפעילות באיראן התרכזה בארבע בורסות מקומיות מרכזיות, ובראשן נוביטקס, המשרתת מעל 11 מיליון משתמשים. בחודש יוני 2026 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות גורפות על בורסות אלו, לאחר שנקבע כי סייעו לבנק המרכזי האיראני להשיג מאות מיליוני דולרים במטבעות יציבים כדי לתמוך בערך הריאל ובמימון משמרות המהפכה.

מכיוון שבורסות אלו מבודדות מהעולם, הן נסמכות על רשתות צללים זרות כדי להפוך את הכספים לנזילים. בולטת ביניהן הבורסה קוין-אקס הרשונה באיי סיישל, שהפכה לצינור הזרמת המזומנים הזר הגדול ביותר של איראן עם מעל 3.84 מיליארד דולר מאז 2019.

לצדה פעלו בורסות כמו Zedcex וZedxion שנרשמו בבריטניה וספגו סנקציות בינואר 2026 לאחר שעיבדו עסקאות בשווי עשרות מיליארדי דולרים עבור משמרות המהפכה. במקביל, בורסת הענק הבינלאומית בינאנס אפשרה העברת למעלה מ-1.7 מיליארד דולר מחשבונות הקשורים לרשתות מימון טרור איראניות, ואפשרה ליותר מ-2,000 חשבונות פיזיים באיראן לפעול בחופשיות למרות הסנקציות.

השימוש בנכסים דיגיטליים מהווה נדבך אחד בלבד במערך ההיברידי של ארגוני הטרור. לצד הקריפטו, ארגונים כמו חמאס וחזבאללה ממשיכים להישען על משרדי חלפנות ומנגנוני חוואלה אנונימיים, וכן על אגודות צדקה המגייסות תרומות קטנות במסווה של סיוע הומניטרי. בנוסף, קשר הדוק מתקיים מול פשע מאורגן באמצעות הברחת סמים, זיוף סחורות והונאות סייבר. ברמה הגיאופוליטית, רשתות הטרור נהנות מחסות של מדינות כמו איראן, וכן מפעילות במרחבים שונים שבהם חברות קש וחלפנים עוקפים את מערכות הציות הבנקאיות.

במבט קדימה, המגמות העתידיות מצביעות על ניסיונות לבנות מערכת בינלאומית חלופית שתעקוף את הדולר ואת רשת SWIFT, בהובלת סין, רוסיה ואיראן באמצעות מערכות כגון CIPS ופרויקט mBridge. כמו כן, גורמי הטרור והמדינות המסייעות משלבים כוחות עם טכנולוגיות בינה מלאכותית לאוטומציה של פיצול כספים כדי להתחמק ממערכות הניטור הבנקאיות, לצד חזרה לשימוש בנכסים פיזיים אנונימיים כמו זהב ומזומן.

ד"ר אודי לוי מציין, כי  המאבק במימון טרור אינו יכול להסתפק עוד בהקפאת חשבונות, בהוספת שמות לרשימות סנקציות או בחסימת בנק כזה או אחר. נדרשת תפיסה מערכתית רחבה הרואה במימון הטרור תשתית אסטרטגית של ממש: רשת גלובלית של מדינות, בנקים, חלפנים, בורסות קריפטו, עמותות, חברות קש ואנשי מקצוע. רק שילוב בין מודיעין, רגולציה, טכנולוגיה, אכיפה ושיתופי פעולה בינלאומיים יוכל לצמצם את מרחב הפעולה של רשתות אלו ולפגוע ביכולתן לתרגם הון לכוח מבצעי, פוליטי ותודעתי/