מיארה: מינויים של לוין למח"ש החדשה עשויים לפגוע בבחירות

היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ למנוע את קידום המינויים לתפקידי מנהל מח"ש והממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים עד לאחר הבחירות. לטענתה, קידום המינויים כעת, באמצעות ועדה שלשר המשפטים השפעה משמעותית על הרכבה, עלול לפגוע בתפקוד מערכת אכיפת החוק דווקא בתקופה הרגישה שלפני הבחירות ולהטיל מורא על שוטרים, חוקרים ותובעים.

הדברים נכתבו בהודעה שהגישה היום (חמישי) היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ, לאחר שבית המשפט הורה להבהיר אם בכוונת הגורמים הרלוונטיים לקדם את המינויים עד לבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר. במסמך צוין כי שר המשפטים טרם גיבש את עמדתו בסוגיה וביקש להיות מיוצג בנפרד.

בלב עמדת היועמ"שית עומדת הטענה כי הליך המינוי נתון להשפעה פוליטית משמעותית. לפי התגובה, הוועדה שאמורה למנות את שני בעלי התפקידים טרם הוקמה במלואה, אולם שלושה מתוך חמשת חבריה הם נציגים שלשר המשפטים יש השפעה ישירה או משמעותית על מינויים.

אחד מהם הוא מנכ"ל משרד המשפטים, המשמש גם יו"ר הוועדה והוא איש אמונו של השר. חבר נוסף מונה בידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי. באשר לחבר שלישי, שאמור להתמנות בידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים, נכתב כי המנכ"ל העביר לנציב שם של מועמד יחיד וביקש למנותו, ולאחר ראיון החליט הנציב לאשר את המינוי. היועמ"שית טוענת כי בכך הייתה לאיש אמונו של השר "מעורבות משמעותית" גם במינוי זה.

עוד הודגש כי הוועדה רשאית לפעול בהרכב של שלושה חברים בלבד. לפי עמדת היועמ"שית, משמעות הדבר היא שהוועדה עשויה לדון במינוי או בפיטורי בעלי התפקידים בהרכב שכל חבריו הם נציגי השר או כאלה שלשר הנוכחי הייתה מעורבות משמעותית במינויים.

היועמ"שית קושרת את הדברים ישירות לבחירות הקרובות. "השלמת הקמת הוועדה וקידום המינויים לתפקידים רגישים ביותר בהליך הנתון להשפעה פוליטית משמעותית בעת הזו, הפוליטיזציה של תפקידים אלו, והפגיעה בתפקוד מערכת אכיפת החוק בעקבות כך, נוגדים עקרונות יסוד של המשפט הפלילי, נוגדים את דיני הבחירות, ועלולים לפגוע ביכולת של מערכת אכיפת החוק למלא את תפקידיה לשמירת תקינות מערכת הבחירות שבפתח", נכתב בתגובה.

לדבריה, החשש נובע בין היתר מ"הפגיעה בתפקוד מח"ש והטלת המורא על שוטרים, חוקרים ותובעים בכלל". במסמך נטען עוד כי בתקופת הבחירות יש למשטרה תפקיד מרכזי בשמירת הסדר הציבורי, בהגנה על חופש המחאה ובהבטחת בחירות חופשיות והוגנות, ומכאן גם חשיבות תפקודה העצמאי של מח"ש בבדיקת חריגות של שוטרים.

טענה נוספת שמעלה היועמ"שית היא שהמינויים יקבעו עובדות מוגמרות עבור הממשלה הבאה. מנהל המחלקה צפוי להתמנות לשש שנים והממונה לשלוש שנים, וגם כהונתם של חלק מחברי הוועדה נקבעה לשש שנים. לטענתה, בכך עלולה הממשלה היוצאת לכבול את שיקול דעתה של הממשלה שתקום לאחר הבחירות.

בתגובה נטען גם כי אין דחיפות שמחייבת את ביצוע המינויים לפני הבחירות. מח"ש הקיימת ממשיכה לפעול, ובראשה עומד מאז מאי ממלא מקום, המשמש כמשנה למנהלת המחלקה ובעל ניסיון של שנים בפרקליטות ובמח"ש. לפיכך, לעמדת היועמ"שית, עצירת המינויים לא תיצור "חלל שלטוני".

בסיום מבקשת היועמ"שית מבג"ץ להוציא צו שימנע צעדים לקידום הליכי המינוי לתפקיד מנהל מח"ש ולתפקיד הממונה בתקופת הבחירות.

יוזם חוק מח"ש החדש, ח"כ משה סעדה, תקף בחריפות את עמדתה: "מי שמטיל מורא זו גלי, שעקב התנהלותה הבלתי נתפסת, הלחצים והאיומים, משרד המשפטים נאלץ להסתיר את זהותם של חברי ועדת האיתור לראשות מח"ש".

סעדה הוסיף: "אבהיר לגלי שוב: חוק מח"ש שיזמתי יביא למהפכה באכיפת החוק, ואת ואנשיך וכל שאר השותפים לטיוח פרשת הפצ"רית ולרדיפת אנשי הימין ייתנו על כך את הדין. נגמרו הימים שאנחנו מרכינים ראש בפני הדיפ-סטייט".