הערוץ החשאי של טראמפ: המתווך הכורדי שחיבר את וושינגטון לטהרן

בעיצומה של המלחמה עם איראן, כאשר בוושינגטון התקשו להבין מי מחזיק בפועל בסמכות לקבל החלטות בטהרן, הפעיל ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ערוץ חריג שנועד לעקוף את הצירים הדיפלומטיים הרגילים ולהגיע ישירות לצמרת משמרות המהפכה.

לפי אקסיוס, מי שנבחר למשימה היה נשיא החבל הכורדי בעיראק, נצ'ירוואן ברזאני, דמות בעלת קשרים עמוקים משני צדי המתרס. ברזאני דובר פרסית שוטפת, חי בעבר באיראן ולמד באוניברסיטת טהרן, ובמשך השנים טיפח קשרים עם בכירים במשטר ובמשמרות המהפכה. במקביל, הוא נהנה מאמון רב גם בוושינגטון.

מי שפנתה אליו הייתה ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, שביקשה ממנו לסייע ביצירת קשר ישיר עם מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד וחידי. לפי הדיווח, גבארד הבהירה כי המהלך נעשה בידיעת הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ג'יי די ואנס.

ברזאני העביר את הבקשה לאנשיו באיראן. ארבעה ימים לאחר מכן הגיע נציג מטעם משמרות המהפכה למשרדו בארביל כשהוא מצויד בטלפון מוצפן. באמצעותו חובר ברזאני ישירות לווחידי.

בשיחה ביקש ברזאני לברר האם העמדות שהציגו נציגים איראנים בערוצים אחרים אכן מקובלות גם על משמרות המהפכה. וחידי השיב בחיוב ואמר כי איראן מעוניינת להגיע לפתרון באמצעות משא ומתן. המסר הועבר מיד לגבארד ומשם לבית הלבן.

בעקבות השיחה ניסו האמריקנים להתקדם צעד נוסף ולארגן פגישה חשאית בין בכירים משתי המדינות בשטח כורדיסטן העיראקית. האיראנים לא פסלו את האפשרות, אך הביעו חשש עמוק מפני היכולות המודיעיניות של ישראל באזור ומפני אפשרות שבכיריהם יהיו חשופים לחיסול בדרך לפגישה או במהלכה.

בסופו של דבר, המפגש הישיר לא יצא לפועל.

הערוץ של ברזאני לא נעלם לחלוטין. לפי אקסיוס, הוא פנה לאחרונה פעם נוספת לבית הלבן והציע לסייע בחידוש המגעים בין הצדדים. אלא שכיום ההערכה בוושינגטון היא שהבעיה המרכזית אינה היעדר מתווך אלא הפער המהותי בין הצדדים, ובמרכזו מצר הורמוז.

הנשיא טראמפ החריף בימים האחרונים את הטון והצהיר כי בכוונתו להכריז בקרוב על מצר הורמוז כטריטוריה אמריקנית, כחלק מהלחץ על טהרן ומהמאמץ להעמיק את הפגיעה בכלכלת איראן.

באיראן הגיבו בתקיפות. סגן שר החוץ כאזם גריב אבאדי הבהיר כי ההחלטה אם המצר ייפתח או ייסגר תהיה בידי טהרן בלבד. במקביל, מוחמד רזא נקדי, יועץ בכיר למפקד משמרות המהפכה, הציג אפשרות של המשך המלחמה לאורך זמן, עד לתקופת נשיאות אמריקנית חדשה, כחלק מאסטרטגיית התשה נגד ארה"ב.

החשיפה ממחישה עד כמה הממשל האמריקני ניסה במהלך המלחמה למצוא ערוצים ישירים אל מוקדי הכוח האמיתיים בטהרן, גם מחוץ למסגרות הדיפלומטיות המקובלות, ועד כמה החשש האיראני מפני חדירה מודיעינית ישראלית השפיע בפועל על האפשרות לקיים מגעים חשאיים.