מסמכים חשפו: כך הקים חמאס את תשתית הטרור בדרום לבנון

כך הפכה לבנון לזירת טרור של חמאס: שורשיה של נוכחות חמאס בלבנון נעוצים בגירוש פעילי טרור בראשית שנות התשעים, אך תוכנית להקמת תשתית צבאית חשאית בשטח לבנון החלה להתגבש רק סביב שנת 2012. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו בתמרון הצבאי ברצועת עזה חושפים כיצד בכירי התנועה, בהם יחיא סינוואר, קידמו יחד עם מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה וראש ענף פלסטין בכוח קדס מחמד סעיד איזדי, תוכנית להפוך את לבנון לזירת "התנגדות" נוספת מול ישראל.

על פי מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, כבר במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות", הפעילה חמאס תשתית מבצעית ראשונית בדרום לבנון שביצעה שיגורי רקטות באישור חזבאללה. בהמשך, לאחר חיכוך ועיכובים שנבעו מחשש איראני מפעילות ללא תיאום וממחלוקות סביב ניסיונותיו של ח'אלד משעל להשתלט על הפרויקט, הוסדרה השליטה תחת הזרוע הצבאית של חמאס. במסגרת זו תוכננה הקמת כוח צבאי שישמש כחלוץ במערכה רב-זירתית.

בפועל, הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון לקחה חלק בלחימה לצד חזבאללה החל מ-8 באוקטובר 2023 ולקחה אחריות על 13 תקיפות לצפון הארץ עד נובמבר 2024, מחיר שכלל את חיסולם של למעלה מעשרים מפקדים ופעילים.

למרות התחייבויות של חמאס לרשויות בלבנון לאחר תקריות ירי במרץ 2025 שלא להפר את ריבונות המדינה, הארגון עדיין מסרב ליישם את החלטת הממשלה על מונופול נשק ממלכתי. מומחים מעריכים כי אכיפת פירוק הנשק על חמאס מצד לבנון עשויה לא רק לנטרל את הזרוע הצבאית אלא גם להחליש משמעותית את מעמד התנועה במחנות הפליטים מול פתח ואש"ף.

במכון עמית למחקר טרור ומודיעין מציינים, כי מתוך מסמכי השלל עולה כי התשתית הצבאית של חמאס בלבנון לא הייתה יוזמה נקודתית, אלא פרויקט אסטרטגי שהתפתח בהדרגה כחלק מתפיסת העימות הרב-זירתי עם ישראל. על אף האתגרים והמחלוקות הפנימיות ומול איראן וחזבאללה, המעורבות של הזרוע הצבאית של חמאס בלחימה לצד לבנון הראתה כי הפרויקט הגיע לכלל מימוש, אולם לא בהיקף ובמידת ההשפעה על המערכה שאליהם כיוונו ראשי חמאס.

בנוסף בניגוד לזהירות שבה נוקטות הרשויות בלבנון בסוגיית פירוק נשק חזבאללה, סביר להניח שאם הרשויות יחליטו לאכוף את פירוק הנשק על חמאס ההשלכות עשויות לא רק לנטרל זירת פעולה חשובה עבור חמאס מול ישראל אלא גם להחליש את מעמד התנועה במחנות הפליטים הפלסטיניים מול פתח ואש”ף.