נתניהו עדיין אלוף הליכוד - אבל הפריימריז חשפו את מגבלות כוחו

הפריימריז בליכוד מאחורינו, וזה הזמן להסתכל מעבר לטבלת התוצאות ולשאול מה באמת קרה במפלגת השלטון.

המסקנה הראשונה והברורה ביותר היא שרה"מ נתניהו הוא עדיין הכוח החזק ביותר בליכוד, בפער עצום מכל גורם אחר. כשמדובר בו עצמו, קשה למצוא במפלגה מי שיכול להתקרב למעמדו. נתניהו הוא עדיין האלטרנטיבה היחידה לעצמו.

אבל כאן מגיעה המסקנה השנייה והיא מעניינת לא פחות: השליטה של נתניהו אינה מוחלטת כאשר הוא מבקש לקבוע מי יהיו האנשים שמסביבו. הפריימריז סיפקו לכך כמה דוגמאות בולטות. למרות הניסיונות לפגוע בדוד ביטן, ניר ברקת וטלי גוטליב, שלושתם שרדו את המבחן.

המקרה של ביטן מעניין במיוחד: הוא לא רק שרד בעצמו, אלא הצליח להכניס את המועמדת שבה תמך, קרן אטיאס-בובליל, במשבצת האישה החדשה, מול אסנת זוהר, שבה תמך נתניהו.

נתניהו בפריימריז הליכודצילום: פלאש 90

זה לא אומר שנתניהו איבד מכוחו. להפך. כוחו עצום. אבל הפריימריז הוכיחו שהליכוד אינו מכונת הצבעה אוטומטית לכל רצון של ראש הממשלה.

גם ארז תדמור הוא דוגמה טובה לכך. תדמור נהנה מתמיכה של נתניהו, ואין ספק שהתמיכה הזו סייעה לו. אבל יהיה לא נכון לייחס את הניצחון שלו בירושלים לנתניהו בלבד. תדמור עבד קשה מאוד, היה נוכח ללא הפסקה בתקשורת, בנה לעצמו פרופיל ציבורי והשקיע לאורך זמן במאבק על המקום ברשימה.

כלומר, התמיכה של נתניהו יכולה להיות מנוף אדיר, אבל היא לא תחליף לעבודה פוליטית.

ועכשיו מגיע השלב המעניין באמת: השריונים של נתניהו. השאלה היא האם נתניהו ינצל את השריונים כדי להביא שמות חדשים לחלוטין, או דווקא כדי לתקן במידה מסוימת את תוצאות הפריימריז ולהכניס לרשימה דמויות שנדחקו לאחור.

אחת האפשרויות שעשויות לעמוד על הפרק היא זאב אלקין, שיכול לתת מענה למשבצת העולים. אבל זו רק אחת מהשאלות שיצטרך נתניהו לפתור.

הוא יצטרך להביא בחשבון גם את הצורך בייצוג משמעותי יותר לציונות הדתית ולחברי הקהילה האתיופית, ולבנות רשימה שתהיה מצד אחד נאמנה למחנה שלו ומצד שני רחבה מספיק כדי לפנות לקהלים שונים.

וזו למעשה התמונה הגדולה של הפריימריז: נתניהו עדיין שולט בליכוד. הוא עדיין האיש החזק ביותר במפלגה, ואין כיום איש שמתקרב למעמדו. אבל הליכוד אינו בשליטתו המוחלטת בכל הקשור לכל שם ושם ברשימה.