חברו של יהודה כץ הי"ד נפרד ממנו: "יצאנו מהקרב, אבל הקרב לא יצא מאיתנו"

לאחר ההודעה על איתור שרידיו של חלל צה"ל יהודה כץ הי"ד מקרב סולטאן יעקוב, שיתף חברו לנשק, אבי רט, בתחושות המורכבות שליוו אותו בשיחה עם בני טיטלבוים בכאן מורשת.

"אלה תחושות מאוד מעורבות", אמר. "מצד אחד יש הקלה מסוימת על כך שהסתיימו סימני השאלה ויהודה יובא לקבורה בישראל. מצד שני, זה עדיין חבר שנפל, אחרי עשרות שנים של מאבק מצד הוריו ושל תקווה ותפילה מצד חבריו. אולי מבחינה פורמלית נסגר מעגל, אבל מבחינה נפשית הוא לא נסגר. יצאנו מסולטאן יעקוב, אבל סולטאן יעקוב לא יצא מאיתנו".

רט תיאר את יהודה כץ כאדם שקט, עמוק ובעל אמונה, שגדל ברמת גן להורים ניצולי שואה, היה חניך בני עקיבא ולמד בישיבת נחלים ובהמשך בכרם ביבנה. "הוא היה מסוג החברים שכל אחד היה רוצה לצדו – אדם אחראי, רציני, מלא מתיקות, בן מסור להוריו ואיש של אמונה".

לדבריו, הבשורה על מציאת השרידים הציפה מחדש זיכרונות בני 44 שנים. "זה לא יום ולא יומיים של זיכרונות, תקוות ותפילות. הפרק הזה אולי הסתיים, אבל אנחנו נשארנו עם הכאבים, עם הזיכרונות ועם הצלקות שכל אחד נושא איתו".

רט הזכיר כי בקרב סולטאן יעקוב נהרגו כעשרים לוחמים, עשרות נפצעו וחיילים נוספים נפלו בשבי או הוגדרו נעדרים. "זה אחד הקרבות הקשים בתולדות השריון וצה"ל. כל אחד מאיתנו מצא את הדרך שלו להתמודד עם המטען שנשאר מאז".

כדי להמחיש את אישיותו של יהודה כץ סיפר רט על אירוע מתקופת הטירונות. לאחר יום עבודה מפרך בטנקים, כשהחיילים היו מותשים ומלוכלכים, נמסר כי ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב חיים גולדויכט, עומד למסור שיעור. בעוד רוב החיילים העדיפו לנוח, יהודה הוציא את מדי ה־א', התלבש בהם והתכונן לשיעור.

"כשהתפלאתי ושאלתי למה הוא מחליף למדי א', הוא אמר לי: 'אני לא יכול לשמוע את הרב גולדויכט בלי מדי א'. לשמוע תורה מהרב צריך לבוא בכבוד'. זה היה יהודה – אצילות נפש, כבוד לתורה וגדלות רוח".

לדברי רט, אף שהבאתו של יהודה כץ לקבורה מביאה עמה מידה של נחמה, העצב נותר בעינו. "תהיה הלוויה ויהיה מקום קבורה, אבל הזיכרון של ההורים שנאבקו כל כך הרבה שנים ושל החברים שנשאו את הכאב לאורך עשרות שנים יישאר איתנו עד יומנו האחרון".