פסיקה בארה"ב: תקיפת יהודי בשם "אנטי-ציונות" עשויה להיחשב אנטישמית

האם תקיפת יהודי בשל סמל ישראלי יכולה להיחשב מבחינה משפטית לאפליה אנטי-יהודית, גם כאשר התוקף טוען כי המניע היה התנגדות לישראל? החלטה חדשה של בית משפט פדרלי בוושינגטון קובעת כי בנסיבות מסוימות התשובה עשויה להיות חיובית. כך פורסם באתר "וואלה".

השופט הפדרלי טרוור מקפאדן דחה אמש (שלישי) חלק ניכר מהבקשה לסילוק תביעה שהגישה קימרה סאמרול, פעילה יהודייה פרו-ישראלית, בעקבות אירוע שבו לטענתה הותקפה במהלך הפגנה בוושינגטון בעת שעטתה דגל ישראל.

מקפאדן קבע כי בשלב זה הציגה סאמרול טענה מספקת לאפליה לפי סעיף 1981 לחוק זכויות האזרח הפדרלי, ובכך אפשר לעיקר התביעה להמשיך להתברר.

במוקד ההחלטה עמדה המשמעות הכפולה של דגל ישראל והסמל שבמרכזו. השופט התייחס למגן דוד וקבע כי הוא משמש גם כסמל של העם היהודי. לדבריו, משיכה מכוונת בדגל ישראל הקשור סביב צווארה של אישה יהודייה במטרה לחנוק אותה היא "ראיה ישירה לאפליה גזעית".

האירוע התרחש בנובמבר 2024, במהלך הפגנה סמוך לבניין דירקסן של הסנאט בוושינגטון. לפי כתב התביעה, סאמרול עטתה את דגל ישראל כגלימה, כאשר ג'נין עלי, שהשתתפה בהפגנה נגד ישראל, התקרבה אליה מאחור ומשכה בחוזקה בדגל שהיה קשור סביב צווארה. סאמרול טענה כי כתוצאה מכך נחנקה לזמן קצר. היא הזעיקה את המשטרה ועלי נעצרה.

אחת מטענות ההגנה הייתה כי מעשיה של עלי נבעו מהתנגדותה למדינת ישראל ולא מעוינות כלפי יהודים - ובכך נגעה ישירות בשאלת הגבול שבין אנטי-ציונות לאנטישמיות.

השופט סירב לקבל את הטענה כבסיס לסילוק התביעה. הוא הגדיר כ"מתיחת גבולות גדולה" את הניסיון לתאר משיכה בדגל הקשור סביב צווארו של אדם כביטוי להתנגדות למדיניותה של מדינה, וקבע: "תקיפה אינה צורה לגיטימית של מחאה".

עוד ציין מקפאדן כי לפי הטענות שהוצגו בפניו, לנתבעת לא הייתה סיבה להניח שסאמרול קשורה לממשלת ישראל. לכן, לדבריו, ניתן באופן סביר לראות באירוע תקיפה של אישה יהודייה שעטתה את הדגל כביטוי לזהותה ולמורשתה.

עם זאת, ההחלטה אינה קובעת שכל התנגדות לציונות או ביקורת על ישראל היא אנטישמית. משמעותה היא שהטענה כי מעשה כוון נגד ישראל בלבד אינה שוללת כשלעצמה טענה לאפליה נגד יהודים, כאשר התקיפה מתמקדת בסמל ישראלי המשמש גם כסמל יהודי.

ה-National Jewish Advocacy Center, המייצג את סאמרול, הגדיר את ההחלטה "ניצחון ענק". יו"ר הארגון, מארק גולדפדר, כתב כי הטענה שלפיה מדובר "רק באנטי־ציונות ולא באנטישמיות" הועלתה ונדחתה, והעריך כי ההחלטה עשויה לשמש בתיקים עתידיים שבהם תועלה טענה דומה.

מקפאדן דחה גם בקשה לעיון מחדש בצו מניעה זמני המחייב את עלי להתרחק מסאמרול, וכן דחה את מרבית הטענות שבאמצעותן ביקשה ההגנה להביא לסילוק התביעה. מנגד, הוא דחה עילת תביעה אחת שעסקה בגרימה מכוונת של מצוקה רגשית.

לצד המשמעות שיוחסה להחלטה, ההליך המשפטי עצמו טרם הסתיים. בית המשפט לא קבע כי עלי אכן פעלה ממניע אנטישמי ולא הכריע באחריותה לטענות המיוחסות לה. מדובר בהחלטה בשלב מקדמי, שלפיה עיקר טענותיה של סאמרול יכולות להמשיך להתברר בבית המשפט.