הנייעס בעולם הישיבות: מתי שיעור א' נוסעים הביתה ל'שבת געגועים'?

בעולם הישיבות נמשך 'זמן אלול' ברצף ללא יציאה לשבת חופשית, מלבד בני שיעור א' המורגלים לנסוע לביתם בשבת השנייה של הזמן - שבת המכונה בעולם התורה 'שבת געגועים', המיועדת להקל על הבחורים הצעירים הנכנסים לראשונה להיכל הישיבה הגדולה.

השנה, הדיון סביב מועד היציאה הגיע לשיאו לאחר שמנהיג עולם התורה, ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, נשאל על ידי ראשי הישיבות וראש הישיבה הביע את דעתו כפי שמנהיג בישיבת סלבודקה לשלוח את הבחורים רק בשבת השלישית של הזמן (פרשת כי תבוא), מתוך שאיפה לחזק את תחילת ה'זמן' וליצור רצף לימודי משמעותי. ראש הישיבה הדגיש כי זו רק דעתו וכל ישיבה תנהג כפי שהיא נוהגת.

בעקבות הדברים, נוצרה חלוקה דרמטית בעולם הישיבות בין הישיבות כדוגמת ישיבות חברון, סלבודקה, אור ישראל, בית מתתיהו, וולפסון, עטרת שלמה, נחלת הלויים, קול תורה, יד אהרן, היכל יצחק, מיר ברכפלד, חמד ועוד שם הודיעו כי הבחורים יישארו השבת בישיבה ויצאו לביתם רק בשבת הבאה, פרשת כי תבוא.

מאידך, ישיבות אחרות המשיכו את המנהג המסורתי והוציאו את הבחורים כבר השבת (פרשת כי תצא). בין הישיבות ששיגרו את הבחורים לביתם השבוע היו פוניבז', תפרח, בית מדרש עליון, תורה בתפארתה,  ארחות תורה, ועוד.

בשיח  מתנהל בימים אלו בין משגיחים וראשי ישיבות, עולות הטענות והמורכבות בשטח. מחד, המבט המערכתי דוגל ב'אלול' חזק, כאשר יציאה מוקדמת מדי בתחילת הזמן מחלישה את האווירה הכללית בהיכל הישיבה.

אולם מאידך, מחנכים ומשגיחים מצביעים על קושי נפשי והרגשי של הבחורים הצעירים. בשטח דווח כי בחורים רבים בישיבות שדחו את השבת החופשית התקשו לעמוד בלחץ, וחלקם יצאו כבר בליל שישי לביתם או כדי לפגוש חברים מישיבה קטנה, מתוך צורך לפרוק את המתח והעומס שצברו בשבועיים הראשונים.

בישיבות רבות שבהן נשארו הבחורים השבת, התארגנו צוותי הישיבות ליצור שבת מיוחדת ומחבקת. בישיבות מסוימות הגיעו ר"מים ומשגיחים במיוחד לשבת כדי לקיים 'עונג שבת' מרומם, לנהל שיחות אישיות ולהעניק אוזן קשבת לצרכי התלמידים.