יוליוס קיסר: האיש שכבש את רומא - ואז נרצח על ידי האנשים שהכי סמך עליהם

יוליוס קיסר היה אחד המצביאים הגדולים בתולדות רומא, אבל הדרך שלו לשלטון לא עברה רק דרך שדה הקרב. בתוך כמה שנים הוא הפך ממפקד צבאי רב עוצמה לאדם החזק ביותר ברומא - עד שהפחד מהכוח שצבר הוביל בסופו של דבר להתנקשות בו.

הדרך לשם התחילה הרחק מרומא, במלחמות שהפכו אותו למצביא נערץ, כיבוש גאליה הפך אותו לכוח שאי אפשר להתעלם ממנו, בין השנים 58 ל-50 לפני הספירה ניהל יוליוס קיסר סדרת מערכות צבאיות בגאליה, אזור המשתרע על חלקים נרחבים מצרפת, בלגיה ומדינות נוספות באירופה של ימינו.

המערכות הסתיימו בהתרחבות עצומה של השטח שבשליטת רומא והפכו את יוליוס קיסר למצביא בעל כוח עצום - ולדמות פופולרית מאוד בקרב חייליו, אבל ברומא עצמה החלו לחשוש מהכוח שצבר.

הסנאט דרש ממנו לוותר על הפיקוד הצבאי שלו ולחזור לרומא כאזרח פרטי. יוליוס קיסר הבין שאם יעשה זאת, הוא עלול לאבד את כוחו הפוליטי ואף לעמוד למשפט ואז הגיע הרגע ששינה את ההיסטוריה.

"הפור נפל"

בשנת 49 לפני הספירה הגיע יוליוס קיסר אל נהר הרוביקון, שהיה הגבול בין הפרובינציה שעליה פיקד לבין שטח איטליה, על פי החוק, מצביא רומי לא היה רשאי לחצות את הנהר עם צבאו, יוליוס קיסר בכל זאת עשה זאת.

הסנאט האחרון של יוליוס קיסר מאת Raffaele Giannettצילום: Wikimedia Commons (Public Domain)

המעשה נחשב לפתיחת מלחמת האזרחים נגד יריביו הפוליטיים, ובראשם פומפיוס הגדול. לפי המסורת, יוליוס קיסר אמר באותו רגע בלטינית "Alea iacta est" - "הפור נפל", מרגע שחצה את הרוביקון, כבר לא הייתה דרך חזרה.

המלחמה שהכריעה את גורל רומא

פומפיוס לא היה יריב רגיל. הוא היה אחד המצביאים והפוליטיקאים החזקים ביותר ברומא, ובמשך שנים היה בעל בריתו של יוליוס קיסר. השניים אף היו חלק מהברית הפוליטית שהעניקה להם כוח עצום, אבל הברית התפרקה.

כעת עמדו שניים מהמצביאים הגדולים בעולם הרומי זה מול זה. יוליוס קיסר התקדם במהירות באיטליה, בעוד שפומפיוס נסוג מזרחה, שם יכול היה לאסוף כוחות חדשים. יוליוס קיסר החליט לרדוף אחריו, ובשנת 48 לפני הספירה הגיע העימות המכריע ביוון.

בקרב פרסלוס הביס צבאו של יוליוס קיסר את הכוחות הגדולים של פומפיוס, פומפיוס נמלט למצרים, בתקווה לקבל שם מקלט ולארגן מחדש את כוחותיו. אלא שכשהגיע לחופי מצרים, הוא נרצח.

יוליוס קיסר עצמו הגיע זמן קצר לאחר מכן למצרים, ושם מצא את עצמו מעורב במאבק על השלטון בין תלמי ה-13 לקליאופטרה. הוא תמך בקליאופטרה, ובסופו של המאבק היא נותרה שליטת מצרים.

אבל דווקא במלחמה הזאת נוצר גם אחד הקשרים המעניינים ביותר בין יוליוס לבין היהודים.

היהודים שנלחמו לצד יוליוס  קיסר

במהלך המערכה במצרים קיבל קיסר סיוע מהנהגת יהודה.

לפי יוסף בן מתתיהו, אנטיפטרוס - אביו של הורדוס - התגייס לעזרתו והגיע עם כ-3,000 לוחמים יהודים. אנטיפטרוס אף סייע למפקד של יוליוס קיסר, מיטרידטס, במערכה נגד המצרים. במהלך הקרבות הוא השתתף בכיבוש העיר פלוסיום, לאחר שסייע לפתוח דרך אל תוך העיר.

יוסף בן מתתיהוצילום: ויקיפדיה

הסיוע לא הסתיים שם. לפי יוסף בן מתתיהו, כאשר יהודים במצרים מנעו בתחילה מהכוחות לעבור בשטחם, אנטיפטרוס שכנע אותם לסייע ליוליוס קיסר, בין היתר באמצעות מכתבים מהורקנוס הכהן הגדול. גם יהודים באזור ממפיס הצטרפו בסופו של דבר לכוחות.

יוליוס קיסר לא שכח את הסיוע שקיבל.

לאחר שהמערכה הסתיימה, הוא אישר את מעמדו של הורקנוס ככהן גדול ואתנרך של היהודים, והכיר בזכויות שהיו קשורות למעמדו ולמנהגי אבותיו. במקביל, אנטיפטרוס קיבל מעמד מיוחד וזכויות מידי יוליוס קיסר.

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר היה אישור להורקנוס לבצר מחדש את חומות ירושלים, שנהרסו קודם לכן בידי פומפיוס. קיסר גם קבע הוראות הנוגעות לזכויותיהם של היהודים ולמעמדם מול השלטון הרומי.

כך נוצר קשר יוצא דופן: יהודים סייעו לקיסר ברגע מכריע במלחמתו, והוא בתורו חיזק את מעמדה של הנהגת יהודה.

האיש החזק ביותר ברומא

לאחר שהביס את יריביו, חזר יוליוס קיסר לרומא כשהוא מחזיק בכוח שכמעט לא היה לאף אדם לפניו, הוא קיבל שורה של תפקידים וסמכויות, ובסופו של דבר הפך לדיקטטור לכל החיים.

אבל ככל שכוחו גדל, כך גדל גם החשש בקרב חלק מהסנאטורים שהוא עומד להפוך את הרפובליקה לשלטון של אדם אחד, יוליוס קיסר כבר לא היה רק מצביא. הוא היה האיש שהכריע מלחמות, הדיח יריבים, קבע מי ישלוט בשטחים שונים והחזיק בידיו סמכויות עצומות.

ואז, ב-15 במרץ 44 לפני הספירה, הגיע הסוף.

קבוצת סנאטורים החליטה להתנקש ביוליוס קיסר. בין הקושרים היו גם אנשים שהיו מקורבים אליו, ובהם מרקוס יוניוס ברוטוס, בישיבת הסנאט הותקף קיסר ונדקר פעמים רבות.

ההתנקשות הפכה לאחד האירועים המפורסמים ביותר בהיסטוריה, בין היתר משום שחלק מהמתנקשים היו אנשים שיוליוס קיסר הכיר וסמך עליהם.

הניסיון לעצור את ריכוז הכוח בידיו לא החזיר את רומא לשקט. להפך - ההתנקשות הובילה למלחמות אזרחים נוספות, שבסופן עלה אוגוסטוס לשלטון והחלה תקופת הקיסרות הרומית.

יוליוס קיסר לא זכה לראות את העולם שנוצר בעקבות מותו. אבל בתוך כמה שנים בלבד הוא הצליח להפוך ממצביא רב עוצמה לאדם ששינה את פניה של רומא - והקשר שיצר עם הנהגת יהודה הפך אותו גם לדמות משמעותית בהיסטוריה של העם היהודי בתקופה הרומית.