יוסף חדאד בדרך לכנסת: האם יוכל לכהן כשר למרות כתב האישום?

פעיל ההסברה יוסף חדאד הודיע השבוע על כניסתו לפוליטיקה ועל התמודדות לכנסת במסגרת מפלגת עמך ישראל, בראשות עופר וינטר. חדאד סימן לעצמו יעד נוסף: אם המפלגה תיבחר לכנסת, הוא מעוניין בתפקיד שר ההסברה. אלא שברקע עומד כתב אישום שהוגש נגדו בחודש אוגוסט שעבר, ועשוי להשליך על האפשרות שימונה לתפקיד שר.

חדאד מתמודד עם כתב אישום בגין מעשה פזיזות ורשלנות בנשק, בעקבות אירוע שהתרחש בחודש יולי בשנה שעברה. לפי כתב האישום, האירוע החל לאחר שרוכב קטנוע עקף את חדאד בזמן שנהג ברכבו, והשניים נקלעו לוויכוח. במהלך העימות נסע הרוכב לעבר חלון רכבו של חדאד.

על פי הנטען, חדאד שלף את האקדח שהיה ברשותו ברישיון, דרך אותו והחזיק בו סמוך לרגליו, תוך שקרא לרוכב לעזוב את המקום. בכתב האישום נכתב כי הוא דרך את הנשק “בלא שנתגלע כל צורך בכך”.

העימות בין השניים החריף. רוכב הקטנוע שאל את חדאד מה יש לך? ולפי כתב האישום חדאד השיב לו באיום: אם תעז להרים יד אני אפרק אותך, בהמשך ירק הרוכב על חלון רכבו של חדאד וצעק לעברו טפי עליך. בשלב הזה, לפי כתב האישום, חדאד ירה ירייה אחת באמצעות האקדח לעבר הרחוב.

העבירה המיוחסת לחדאד היא “מעשה בכלי ירייה שבהחזקתו בדרך נמהרת ורשלנית, יש כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה”. במקביל, רוכב הקטנוע מואשם בתקיפה בעקבות היריקה על רכבו של חדאד.

מדובר בעבירה מסוג עוון, שהעונש המרבי הקבוע בצידה הוא שלוש שנות מאסר.

מאז הגשת כתב האישום מתנהל בין הפרקליטות לחדאד משא ומתן מתקדם בניסיון להגיע להסדר טיעון. חדאד ביקש מבית המשפט לבטל את כתב האישום, בטענה שלא ניתנה לו זכות שימוע ולכן זכותו נפגעה. הפרקליטות דחתה את הטענה והשיבה כי במקרה זה לא הייתה חובה לערוך שימוע, מאחר שהעבירה המיוחסת לו אינה מסוג פשע.

השופט ירון גת הציע לצדדים לפנות להליך של גישור פלילי. הפרקליטות לא התנגדה לכך, אך ביקשה שלפני כן תתקיים פגישת הידברות בין הצדדים. עד כה התקיים בבית משפט השלום בתל אביב דיון אחד בלבד בתיק מאז הגשת כתב האישום. מספר דיונים נוספים נדחו לבקשת הצדדים, שהסבירו כי המשא ומתן עם הפרקליטות עדיין לא הסתיים.

הדיון הבא נקבע לתחילת אוקטובר, לאחר פגרת בתי המשפט. עד אז עשויים חדאד והפרקליטות להגיע להסדר טיעון, שהמשא ומתן לגביו נמצא כאמור בשלבים מתקדמים. הסדר כזה עשוי להביא להפחתת חומרת העבירה שבה הוא מואשם, לכלול הסכמה עקרונית בנוגע לעונש, ואף לאפשר הימנעות מהרשעה פלילית.

השאלה המרכזית היא האם עצם קיומו של כתב האישום ימנע מחדאד להתמודד לכנסת או להתמנות לשר. לפי הלכת בג”ץ דרעי-פנחסי, אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות או בעבירות שמעידות על פגם מוסרי בהתנהגותו, באופן שעלול לפגוע באמון הציבור, אינו יכול לכהן כשר.

עם זאת, המקרים שבהם שרים התפטרו או פוטרו בעקבות ההלכה עסקו עד כה בעבירות הקשורות לשחיתות ולטוהר המידות, ולא בעבירה מהסוג שבה מואשם חדאד. כך גם במקרים שבהם נמנע משרים להתמנות לתפקיד.

למרות זאת, אין בכך לקבוע שההלכה אינה יכולה לחול על עבירות אלימות או רשלנות. לכן, אם חדאד ייבחר לכנסת ובהמשך יבקש לקבל תפקיד שר, סביר שהסוגיה תיבחן על ידי היועצת המשפטית לממשלה. במסגרת הבחינה ייבחנו נסיבות המקרה, חומרת העבירה, עוצמת התשתית הראייתית והשאלה אם מינויו לשר צפוי לפגוע באמון הציבור, ואם כן – באיזו מידה.

גם תוצאות ההליך הפלילי עשויות להיות משמעותיות מבחינת האפשרות של חדאד לכהן בכנסת או בממשלה. החוק קובע כי מי שהורשע בפסק דין סופי ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של יותר משלושה חודשים, אינו יכול להיבחר לכנסת במשך שבע שנים ממועד סיום ריצוי העונש, אלא אם יו”ר ועדת הבחירות המרכזית קבע כי העבירה אינה נושאת עמה קלון.

לכן, להסדר הטיעון שאליו עשויים הצדדים להגיע יש משמעות גם להמשך דרכו הפוליטית של חדאד. השאלה אם יהיה הסדר, ומה יהיו תנאיו בנוגע לעונש ולשאלת הקלון, עשויה להשפיע הן על האפשרות שיכהן כחבר כנסת והן על האפשרות שימונה לשר.