שאלת המאה: האם בינה מלאכותית יכולה לפסוק הלכה?

אחת השאלות הקריטיות והחשובות שעולה שוב ושוב מאז חדרו מנועי הבינה המלאכותית לחיינו, היא שאלת פסיקת הלכה על ידי AI. מחד, המנועים המשוכללים יכולים לסרוק אלפי דפים ברגע ולספק את מיטב התוצאות. מאידך, לא פעם הצ'אטים השונים מספקים תשובות מוחלטות שמתבררות כטעות, ולשואל הפשוט לא תמיד ישנה הדרך לזהות את הטעות. נידון נוסף נוגע גם להשוואת "מילתא למילתא". בעוד פוסק הלכה יודע להתאים את התשובה לפי הסיטואציה/הבן אדם השואל, הרי שהבינה המלאכותית אינה מבחינה בניואנסים שדורשים דעת אדם.

"אני המצאתי את זה"

הגאון ר' אשר וייס שליט"א התייחס לסוגיה זו בשיעורו בכולל קהילת רעננה לפני כשנה ואמר את הדברים הנחרצים הבאים: "בשום אופן לא נוכל אי פעם להסתמך על בינה מלאכותית לצורך פסיקת הלכה. בינה מלאכותית היא כלי מדהים, לפחות בשלב זה, אך בתחום הפסיקה היא אינה מהימנה לחלוטין. אני לא מדען ואני לא באמת בקיא בבינה מלאכותית, אבל אני אדם סקרן... היא בודה דברים מליבה וממציאה מקורות. ראיתי אותה מצטטת נביאים ומצטטת את הגמרא, וכשחיפשתי לא היה שם כלום. כששאלתי אותה 'מאיפה לקחת את זה?', היא הודתה 'אני המצאתי את זה'. לכן, אני לא רואה מצב שבו ניתן להסתמך על בינה מלאכותית כדי לפסוק הלכה. זוהי האחריות, ותמיד תהיה האחריות, של פוסקים מוסמכים ובקיאים".

לפרטים נוספים על פרוייקט השו"ת בר אילן לחצו כאן>>

"סיני משוכלל"

גם הגאון הרב משה יוסף שליט"א פסק ברוח דברים אלו וציין בשאלה שנשלחה אליו בקו ההלכה הספרדי כי: "חלילה לנו מלסמוך על פסיקת הלכה על ידי בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית היא כלי עצום לאגירת מידע, כמו 'סיני' משוכלל, אך חסר לה כוח ההכרעה. היא לא יכולה להבין את המקרה לגופו, כלומר, את המורכבות האנושית, הנפשית והנסיבתית של השואל. המכונה מציגה תשובות בביטחון עצמי מופלג, דבר הגורם לשואל להאמין שמדובר בדברי אלוקים חיים, בעוד שבאמת מדובר בצירוף מילים סטטיסטי בלבד ללא שום הבנה בתוכן. ה-AI מנתח טקסט, לא את הנפש. עולם ההלכה דורש אנושיות, מסורת ודיוק צרוף, והם שלושה מרכיבים שהבינה המלאכותית אינה יכולה ואף לא תוכל לספק באופן מלא ואמין. הכרעה הלכתית היא מפגש בין מסורת התורה רב מפי רב למציאות המשתנה, ומפגש זה מחייב 'לב מבין' ולא רק 'מעבד חזק'".

סכנת "הדרך הקצרה"

צריך להודות ביושר, הבינה המלאכותית הרגילה אותנו לחפש את "הדרך הקצרה" ולקבל מענה מיידי עם "כפית לפה". אך כשמדובר בפסיקה הלכתית הדורשת דקדוק, התאמה אישית והסתמכות מלאה על המקורות, הסקת מסקנות אוטומטית של ה-AI עשויה להטעות בהוראות הלכתיות חלילה.

ישאל השואל, איך בכל אופן ניתן לרתום את הטכנולוגיה לטובת פסיקה הלכתית?

אם הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את הפוסק, היא בהחלט יכולה לשמש לו – ולכל לומד – כלי עזר אדיר שאינו ממציא תשובות, אלא מנגיש את המקורות עצמם. הדרך הנכונה והבטוחה ביותר עבור אלו החפצים בעיון הלכתי בספרים הקדושים בנקל, ולקבל את המענה ההלכתי בצורה מהירה ומתקדמת, היא להכניס את השאלות ההלכתיות למאגרים תורניים מתקדמים כמו מערכת פרויקט השו"ת בר-אילן: בזכות מערכת מתוחכמת ועשרות אלפי ספרים שהוקלדו לתוך המאגר, ניתן למצוא בקלות ובדיוק רב כל שאלה/נידון הלכתי ותלמודי עם התשובות הרלוונטיות לאותו נושא בלבד, מתוך הספרים אותם כתבו הפוסקים והמפרשים לאורך הדורות. כך ניתן ליהנות מקידמה טכנולוגית ומעושר הלכתי ותלמודי, בלי להסתמך על תשובות שהומצאו על ידי הבינה המלאכותית.

כעת מוצע הפרויקט ב-30 אחוז הנחה לרוכשים ומשדרגים, לרגל חודש אלול וזו ההזדמנות שלכם ליהנות מהמאגר התורני המתקדם ביותר.

לפרטים נוספים לחצו כאן>>

ומה לגבי אלו שרוצים ללמוד דווקא מתוך צורת הדף המקורית ולא על ידי הקלדה?

השנה זכינו לחידוש משמעותי נוסף, שנותן מענה לשאלה זו.

מאגר "אוצרות התורה", המציע 50,000 ספרים דיגיטליים בסריקה האיכותית בעולם ועל טהרת צורת הדף המקורית, זמין כעת בהטבה מיוחדת: 1,990 ₪ בלבד (במקום 2,400 ₪).

יחד עם פרויקט השו״ת, שני המאגרים מרכיבים את אוצר הספרים המושלם בעולם, המהווה בית מדרש שלם, נייד וזמין:

בזכות יכולות החיפוש והפונקציות המשוכללות של פרויקט השו״ת, תוכלו למצוא תשובה לכל שאלה, לעבור בקלות בין מקורות ומפרשים ולהכין שיעורים ומאמרים בנקל; ובזכות מאגר 50,000 הספרים של "אוצרות התורה", תוכלו לעיין וללמוד בכל ספר שתחפצו, החל מספרי ראשונים ואחרונים ועד למהדורות נדירות, מתוך צורת הדף המקורית.

את יצירות ה-AI נשאיר ליצירת תמונות וטקסטים לאיגרות של "שנה טובה":)