תוכנית המוסד להפלת המשטר באיראן: אלפי הלוחמים וההוראה שעצרה הכול

המוסד גיבש תוכנית שאפתנית להפלת המשטר האיראני, שבמסגרתה אלפי לוחמים כורדים הגיעו לישראל והתאמנו לקראת כניסה אפשרית לאיראן. לפי חשיפה שפורסמה הערב (ראשון) בחדשות 13, במוסד אף סימנו אדם שיוכל להנהיג את איראן ביום שאחרי - הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד.

התוכנית החלה להתגבש לאחר מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 וקיבלה את שם הקוד "החתול במגפיים". ראש המוסד דאז דוד ברנע תמך במהלך והציג לדרג המדיני את הפלת המשטר כיעד שניתן להשיג.

לפי הדיווח, אחמדינג'אד זכה בשיחות הסגורות לכינוי "החבר" וסומן כמועמד להנהגת המדינה במקרה שהמשטר ייפול.

התוכנית כללה מתקפה רחבה של חיל האוויר באזור החבל הכורדי, במטרה לפתוח נתיב שדרכו יוכלו כוחות כורדיים להיכנס לשטח איראן. ההערכה הייתה שהצלחה בשטח תוכל להצית מחאות של מיליוני איראנים ולהפעיל לחץ כבד על המשטר.

כחלק מההכנות הגיעו אלפי לוחמים כורדים לישראל, שם תרגלו תרחישים מבצעיים. לפי הפרסום, הובהר להם כי אם יפגעו באזרחים, ישראל תפסיק את הסיוע להם.

בינואר 2026, על רקע מחאות הענק באיראן, עלתה האפשרות להקדים את המבצע. בישראל ביקשו לדחות אותו מחשש שהכוחות עדיין אינם מוכנים.

בפגישה בבית הלבן בפברואר שאל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מתי אתם רוצים את זה? מתי תהיו מוכנים?". ברנע העריך כי הפלת המשטר עשויה להימשך כשנה, בעוד הרמטכ"ל אייל זמיר העריך כי המהלך עלול לקחת עד שלוש שנים.

בהמשך נתן טראמפ אור ירוק וישראל יצאה למערכה, אלא שימים ספורים לאחר מכן הכל השתנה.

לפי חדשות 13, שלושה ימים לאחר תחילת המערכה התקבל מסר מהבית הלבן שהורה לעצור את כניסת הכוחות הכורדיים לאיראן. "שלושה ימים אחרי תחילת המערכה קיבלנו Don't", סיפר בכיר ישראלי.

בירושלים ייחסו את שינוי העמדה להתנגדותו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וללחצים מצד סגן נשיא ארצות הברית ג'יי. די. ואנס.

הדרג המדיני והמוסד ניסו לשנות את ההחלטה, אך ללא הצלחה. ברנע הציג תוכנית חלופית, אולם גורמים במערכת הביטחון טענו כי היא הייתה נחותה מהתוכנית המקורית ולא הגיעה לאותה רמת מוכנות. בסופו של דבר גם התוכנית החלופית לא השיגה את התוצאות שקיוו להן.

במקביל נחשף בחדשות 13 כי פרויקט נוסף של המוסד, שכונה "פרויקט הגינה", הוביל לבדיקה פנימית חריגה בארגון. מדובר במבצע השפעה חובק עולם ועתיר תקציב שהחל לאחר 7 באוקטובר ונוהל מחוץ למטה המוסד בידי מנהל קמפיינים מוכר.

ועדת הבדיקה הוקמה בעקבות טענות לחריגות בהתנהלות הכלכלית. במוסד טענו כי מטרת הבדיקה הייתה להסדיר נהלים וכי לא נמצאה מעילה כספית. לקראת פרישתו של ברנע פרש גם יועץ הקמפיינים שניהל את הפרויקט.