הזדכך בייסורים: האברך ר' רפאל בנימין שישא ז"ל נפטר בגיל 37

אבל כבד ירד על חסידות דושינסקיא עם היוודע הבשורה הקשה והמכאיבה על פטירתו של האברך החשוב והיקר, הרה"ח ר' רפאל בנימין שישא ז"ל, מחשובי אברכי החסידות בבית שמש, שנפטר בדמי ימיו בגיל 37, לאחר שנים של התמודדות רפואית קשה וזיוך ייסורים. למרות ייסוריו הרבים, שמחת החיים והחיוך הנסוך על פניו לא משו ממנו לעולם.

היה מבוטל בלב ונפש למורו ורבו, ולא עשה שום צעד בלי להיוועץ בפני הקודש. היה מגיע בכל חג ומועד להסתופף בצל הקודש, ולא היה כזה דבר שיישאר בחג בביתו. וכשהיה בצל הקודש, לא ויתר על שום תפילה או שולחן טהור.

המנוח זצ"ל נולד לאביו הגה"ח ר' שמואל שישא זצ"ל, מפארי וחשובי חסידי דושינסקיא ומחשובי התלמידי חכמים שבה שנפטר בפתאומיות לפני שנתיים, ולאמו מרת דאבריש תחי', בת הגה"ח ר' משה יודא אבלס זצ"ל, משגיח ישיבה קטנה דושינסקיא בירושלים ומחשובי תלמידי הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה ומוסדות דושינסקיא בירושלים. כבר בהיותו ילד כבן 12 עבר השתלת כבד בגרמניה. הטיפול הרפואי המורכב נערך בעצם יום הכיפורים, כשהאדמו"ר מהרי"ם דושינסקיא זצ"ל, גאב"ד ירושלים, הורה בשעתו בבית מדרשו לומר תהילים ולקרוע שערי שמים למען הצלחת הטיפול המורכב ורפואתו השלימה.

בחסידות מספרים כי ברוך ה' זכה להחלים, ובהיכנסו לעול המצוות נכנס ללמוד בישיבה הקטנה "בית יוסף צבי" דושינסקיא בירושלים, שם קנה את תלמודו ושקד על התורה. בכל השנים קבע עיתים לתורה בשקוד ובמסירות, וגם במצבים הקשים ביותר התמסר בכל לב לקיום המצוות.

בשנת תשע"ב הקים את ביתו עם רעייתו שתחי', בתו של הרה"ח ר' שלמה ציפר שיבלחט"א, מחשובי חסידי תולדות אהרן בירושלים. לאחר נישואיו התגורר בירושלים ושימש כמלמד תשב"ר בתלמוד תורה דושינסקיא בעיר, שם התמסר לחינוך ילדי ישראל במסירות ונאמנות.

בהמשך קבע את מושבו בעיר בית שמש, שם שימש כמלמד בתלמוד תורה תולדות אהרן. הוא היה מסור לתלמידיו באהבה אין קץ, ותלמידים רבים נותרו קשורים אליו בעבותות אהבה.

היה דבוק ומקושר לחצר הקודש דושינסקיא ולרבותיו הקדושים בלב ונפש. בצעירותו עוד זכה להסתופף בצל האדמו"ר מהרי"ם דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים, והיה מזכיר בכל עת את דאגתו של המהרי"ם לרפואתו בעת שחלה בילדותו ואת התפילות שהעתיר בעדו.

לאחר הסתלקות המהרי"ן דבק בלב ונפש בצל בנו ממשיך דרכו, האדמו"ר מדושינסקיא. עוד בצעירותו זכה לחביבות וקירבה יתירה בפני הקודש, ואף זכה בבחרותו ללמוד בחברותא עם האדמו"ר. בימי בחרותו היה מסייע למשמשים בקודש בעת עריכת השולחנות ובכל עת, ואף עזר להכין את שולחנות הטישים לכל מאורע, ולא ויתר על שום טיש בחצר הקודש.

כמו כן, היה מסור בכל לבו לכל קודשי בית דושינסקיא. תמך מאונו והונו למען המוסדות בלב רחב ונפש חפצה, וכן תמך בכל פעילות בחצר הקודש. התמסר בכל לב למען יסוד השטיבל של דושינסקיא בשכונת מגוריו באזור ריב"ל-ריב"ז ברמה ב' בבית שמש, והיה הרוח החיה בשטיבל. 

בשטיבל הוא היה מכריז את העליות, היה מנהל של חברת תשב"ר בביהמ"ד, וכל פעם שהיו צריכים את עזרתו הוא הושיט את ידו בלב רחב ונפש חפצה. 

גם לפני שייסדו את השטיבל בשכונת מגוריו, קבע את כל תפילותיו בבית המדרש המרכזי "היכל מהרי"ם דושינסקיא" בקרית הרמ"א, ולא ויתר על שום תפילה בבית המדרש על אף המרחק והטרחה.

למחייתו עבד בתחום הקייטרינג. עמיתיו לעבודה מספרים על אדם חרוץ וישר דרך, מסור לעבודתו, שמעולם לא נשמעה מפיו תלונה, גם בימים שבהם התמודד בעצמו עם קשיים לא פשוטים. חבריו ומכריו מתארים אברך נעים הליכות, בעל שמחת חיים וטוב לב, נוח לשמים ונוח לבריות, שהחיוך לא מש מפניו גם בתקופות הקשות שעבר.

התמסר בכל לב לחינוך צאצאיו בדרך אבותיו ורבותיו הקדושים, והיה מסור אליהם בלב ונפש.

לפני שנה וחצי לאחר שחלה, הוטס לארצות הברית לצורך בדיקות וטיפול רפואי, שם המליצו הרופאים כי עליו לעבור השתלת כבד נוספת. מאז ולאורך השנים נאלץ להתמודד עם קשיים רפואיים רבים, אולם חבריו בקהילה מספרים כי כלפי חוץ כמעט ולא ניתן היה להבחין בכך. הוא נשא את ייסוריו בגבורה ובדומייה, כששמחת החיים והחיוך הטוב נסוכים תמיד על פניו.

בימי מחלתו לא עשה שום צעד בלי להיוועץ עם מורו ורבו האדמו"ר מדושינסקיא להיבלחט"א, ואף במצבים הקשים ובתקופה האחרונה בירר בכל הליך מה הרבי ייעץ ובירך. במהלך השנה האחרונה ביקר הרבי אצלו בארצות הברית מספר פעמים בביתו ובבית החולים, חיזקו ועודדו והעריף עליו טללי תחייה. בכל ביקור של הרבי, ואף כשהרבי דיבר איתו בטלפון, שאב מלא חופניים חיזוק ועידוד, התחזק וקיבל עליו את הייסורים באהבה.

מיד כשחלה, כבר דיבר על סעודת הודיה שתתקיים במהרה, חיפש חיזוקים וחיזק את סובביו כל הזמן. כמו כן, הודה בכל לב לכל אחד שטרח והגיע לבקרו ולכל מי שהתקשר לדרוש בשלומו. ידידיו ומכריו מציינים בהתרגשות את ההתמסרות המופלאה של בני המשפחה אליו בימי מחלתו, וכן את התמסרותם העצומה של ידידיו חסידי דושינסקיא מהארץ ומארצות הברית, שעמדו לימינו במסירות נפש לאורך כל הדרך.

בחודש שבט האחרון, בעיצומה של ההתמודדות הרפואית המורכבת, זכה לחגוג את שמחת בר המצווה לבנו בכורו. בני המשפחה הגיעו מישראל לארצות הברית כדי להשתתף בשמחה ולשמוח עמו ביום חגו, עם כניסת בנו לעול תורה ומצוות.

בחודש האחרון כבר נראתה תקווה גדולה לשיפור במצבו. המנוח הצליח לרדת ממיטתו, מצבו השתפר והוא אף החל בתהליך שיקום. אלא שבאחד הימים, בעיצומו של השיקום, התמוטט ונפל, ומאז החל מצבו להידרדר. בבדיקות שנערכו לו אובחנה דלקת ריאות. גופו נחלש ומצבו החמיר. בהמשך התגלה בגופו חיידק אלים והמערכות החלו לקרוס, עד שהרופאים נאלצו להרדים ולהנשים אותו.

ביומיים האחרונים נאבק על חייו, כשבני משפחתו שוהים סביב מיטתו ומעתירים בתפילה לרפואתו. הבוקר, למגינת לב בני משפחתו, חבריו ומכריו הרבים, השיב את נשמתו ליוצרה.

בפטירתו הותיר אחריו את רעייתו האלמנה וארבעה ילדים רכים, אמו האלמנה תחי', אחיו: הרה"ח ר' דוד יששכר, ר"מ ומנהל התאחדות חבורות האברכים דחסידי דושינסקיא; הרה"ח ר' גבריאל, מנהל מוסדות דושינסקיא בבית שמש; הרה"ח ר' אברהם, ר"מ בתלמוד תורה דושינסקיא בבית שמש; הרה"ח ר' שלמה; הרה"ח ר' יואל, ממנהלי מרכז עזרה וייעוץ בבית שמש ומעסקני העדה החרדית; הרה"ח ר' יוסף צבי, מנהל ישיבת מהרי"ם דושינסקיא בבית שמש; הר"ר יצחק, והר"ר שלום.

גיסיו: הגה"ח ר' נטע יוסף קויפמאן, משפיע בקהילת ברסלב בקרית יואל; הרה"ח ר' יהושע אשר דירנפלד; הרה"ח ר' יואל שטיינבערג; והרה"ח ר' יואל גולדמן. כן הותיר את חמיו וחמותו, בני המשפחה, ידידים ומכרים רבים המבכים את לכתו בטרם עת.

מסע הלווייתו יצא היום (ב') בשעה 11:00 לפנה"צ (שעון ניו יורק) מרחבת בית המדרש דחסידי דושינסקיא בוויליאמסבורג, בדרכה לארץ הקודש. מחר (יום ג') יימשך מסע הלוויה מבית המדרש הגדול "היכל מהרי"ץ" דושינסקיא ברחוב שמואל הנביא בירושלים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.