מחוץ לבני ברק התמונה שונה: הנתונים המדאיגים לנוסעים החרדים

אחרי הנתונים המפתיעים שהציבו את בני ברק בצמרת שביעות הרצון מהאוטובוסים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים תמונה שונה ומדאיגה יותר כשמסתכלים על התחבורה הציבורית בישראל בכלל, ועל אזורים שבהם מתגורר ציבור חרדי גדול בפרט.

לפי הסקר החברתי לשנת 2025, רק מחצית מבני 20 ומעלה נסעו באוטובוסים של התחבורה הציבורית במהלך השנה האחרונה - כ-3.2 מיליון בני אדם. לפני עשור עמד שיעור המשתמשים על 57%, לעומת 50% כיום.

הירידה ניכרת גם בקרב הצעירים, שנוסעים באוטובוסים בשיעורים גבוהים יותר משאר קבוצות הגיל. בקרב בני 20-24 ירד שיעור המשתמשים מ-80% בשנת 2015 ל-73% בשנת 2025.

כשבודקים באיזו תדירות הישראלים משתמשים באוטובוסים, התמונה הופכת ברורה עוד יותר. 50% כלל לא נסעו באוטובוס במהלך השנה האחרונה. רק 15% נוסעים מדי יום או כמעט מדי יום, 13% פעם או פעמיים בשבוע ו-18% פעמיים בחודש או פחות. בלמ"ס מציינים כי בתוך עשור חלה ירידה בשיעור הנוסעים באוטובוסים בתדירות גבוהה.

אחד הנתונים המדאיגים ביותר עבור נוסעים שמסתמכים על קווים בין-עירוניים הוא שיעור שביעות הרצון מתדירותם: רק 31% מהציבור מרוצים מתדירות קווי האוטובוס הבין-עירוניים ביישוב מגוריהם. גם כאן המצב הורע בתוך עשור, ובלמ"ס מציינים כי שביעות הרצון מתדירות הקווים נמצאת בירידה.

גם היכולת להגיע ליעד בזמן סביר רחוקה מלהיות מובנת מאליה. מבין הישראלים שהשתמשו באוטובוסים בשנה האחרונה, רק 56% הסכימו עם המשפט: "בדרך כלל אני יכול להגיע בתחבורה ציבורית בזמן סביר ממקום מגוריי למקום היעד".

בירושלים, שבה מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה, נרשם נתון משמעותי נוסף. שיעור המועסקים שמגיעים לעבודתם בתחבורה ציבורית ירד מ-30% בשנת 2015 ל-23% בשנת 2025 - ירידה של 7 נקודות האחוז בתוך עשור. למרות הירידה, השימוש בתחבורה הציבורית לצורך הגעה לעבודה בירושלים עדיין גבוה מהממוצע הארצי.

גם באזור יהודה ושומרון נרשמה מגמה שלילית במדד אחר. לפי הלמ"ס, בהשוואה לעשור הקודם חלה ירידה בשיעור התושבים שמעריכים באופן חיובי את תפקוד האוטובוסים באזור. ירידה דומה נרשמה גם במחוזות הצפון והדרום.

ברמה הארצית, רק 52% מהציבור מעריכים את תפקוד האוטובוסים באופן חיובי, בעוד 31% מעריכים אותו באופן שלילי ו-17% אינם יודעים להעריך.

הפער הגדול ביותר נחשף כשבודקים כיצד הישראלים מגיעים לעבודה. 62% מהמועסקים מגיעים ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע. רק 12% מגיעים באוטובוס ציבורי או במונית שירות ו-3.5% נוספים ברכבת.

בסך הכל, שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית ירד מכ-20% לפני עשור לכ-16% כיום. מלבד הירידה בירושלים, במחוז המרכז נרשמה ירידה חדה אף יותר - מ-19% ל-12%. באזור יהודה ושומרון שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית נמוך יחסית.

מנגד, דווקא רכבת ישראל מציגה מגמה הפוכה. 44% מבני 20 ומעלה, כ-2.8 מיליון איש, השתמשו ברכבת במהלך השנה האחרונה. בהשוואה לעשור הקודם חלה עלייה בשימוש ברכבת, במיוחד במחוזות ירושלים ותל אביב ובאזור יהודה ושומרון.

גם שביעות הרצון מהרכבת גבוהה בהרבה: 66% מהציבור מעריכים את תפקוד רכבת ישראל באופן חיובי, לעומת 58% בשנת 2015. בקרב מי שנסעו ברכבת במהלך השנה האחרונה, הנתון מגיע ל-86%.

הנתונים מציגים בסופו של דבר שתי תמונות שונות: בעוד בני ברק בולטת לטובה בחלק ניכר ממדדי האוטובוסים, ברמה הארצית השימוש באוטובוסים נמצא בירידה, שביעות הרצון מתדירות הקווים נמוכה, ובירושלים נרשמה ירידה משמעותית בשיעור המגיעים לעבודה בתחבורה הציבורית.

הסקר החברתי לשנת 2025 נערך בקרב 6,452 בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון איש בישראל.