מהבצורת של רבי עקיבא למחזור שלנו: כך נולדה תפילת ״אבינו מלכנו״

עקדת יצחק את עקדתו שלו, זו שממנה לא חזר בנו. בקהילות הספרדים ובתימן נאמר הפיוט לפני התקיעות, בין שחרית למוסף, ובקהילות המערב גם במנחה של יום הכיפורים, השעה שבה לפי המסורת נעקד יצחק. 

כך עומדים שני פיוטים משני עברי העולם היהודי באותו מעמד של מלכויות ודין: באשכנז מסירת הנפש של רבי אמנון, ובמזרח דמעותיו של רבי יהודה על בנו.

#אבינו מלכנו
תפילה נוספת מוכרת, צמחה בדרך אחרת, ואצלה אפשר לראות את הצמיחה עצמה, שלב אחר שלב. בגמרא במסכת תענית מסופר על שנת בצורת: ירד רבי אליעזר לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, למענך רחם עלינו. וירדו גשמים.

ומכאן מתחיל המסע. בגרסת עין יעקב כבר מונה תפילתו של רבי עקיבא חמש שורות: אבינו אתה, אין לנו מלך אלא אתה, חטאנו לפניך, למענך רחם עלינו, עשה עמנו למען שמך. בסדר רב עמרם גאון, הסידור הקדום שפגשנו בטור הראשון, אבינו מלכנו כבר קבוע כתפילה ערוכה.

והכלבו, מן הראשונים, מוסר את סוד אבינו מלכנו במשפט שהובא בבית יוסף: וכשראו הדור שנענה באותה תפילה, הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לעשרת ימי תשובה. כיוון שראו שהשער נפתח, שבו ודפקו עליו. דור הוסיף בקשה על פרנסה, דור על סליחה, דור על גאולה. ובימי גזירות ד'תתנ"ו נוספה שורה: אבינו מלכנו, נקום נקמת דם עבדיך השפוך. כך גדלה תפילת אבינו מלכנו. ובסוף, השורה שכולם שרים יחד, חננו ועננו כי אין בנו מעשים, שיש מן הפוסקים שכתבו לאומרה דווקא בלחש, כאדם המתבייש. מן המילים הראשונות של רבי עקיבא ועד האחרונות עוברות למעלה מאלף וחמש מאות שנה.

כשנפתח את המחזור בעוד ימים אחדים, יהיו מונחים שם כולם זה בצד זה: התרת נדרים שהגאונים פקפקו בה ורבנו תם תיקן את נוסחה, פיוט קדום שקידש רבי אמנון ממגנצא, שירת עקדה שכתב אב דואב מפאס, ותחינה שהתחילה בשנת בצורת. הם פשוט שם, כאילו מעולם.

המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.

* לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
https://wa.me/972723714400

• לקבלת העלון למייל:
[email protected]

* להפצה בבית הכנסת שלכם:
https://achvat.fillout.com/t/4SCUrNZZ7fus