משבר כוח אדם בפתח: רבע מהרופאים המומחים בישראל קרובים לגיל פרישה
דוח הממונה על השכר באוצר מצביע על מצוקה עתידית חריפה במערכת הבריאות, לצד פערי שכר משמעותיים בין פריפריה למרכז, בין קופות לבתי חולים ובין גברים לנשים. במקביל, רמות השכר הגבוהות מלמדות כי הבעיה אינה נובעת מתגמול נמוך, אלא מחוסר תכנון
- אוריאל פיליפ
- כ"א אלול התשפ"ו
- 1 תגובות
רבע מכלל הרופאים המומחים (24%) המועסקים כיום בבתי החולים הציבוריים בישראל נמצאים לקראת גיל פרישה, כך עולה מדוח על הוצאות השכר במערכת הבריאות הציבורית לשנים 2023-2024 שפרסם היום (חמישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין.
הנתון מדאיג במיוחד לאור העובדה שבמספר תחומי מומחיות, שיעור הפורשים הצפוי גבוה בהרבה: 48% מהמומחים ברפואה פליאטיבית, 47% בפרמקולוגיה קלינית, 36% בכירורגיית ילדים ו-34% בגריאטריה וברפואה לשיכוך כאב. מדובר במקצועות קטנים שבהם כל פרישה משפיעה משמעותית על המערכת.
הדוח, שמתפרסם על רקע תחילת המשא ומתן להסכם שכר חדש לרופאים, מפריך את הטענה השכיחה בדבר שכר נמוך. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה עומד על 22,560 שקלים בבתי החולים ו-23,326 שקלים בקהילה. יותר מרבע מהעובדים בשתי המערכות משתכרים מעל 25 אלף שקלים בחודש, כך על פי כלכליסט.
מנגנון התגמול חושף פערים דרמטיים גם בתוך אותו מקצוע. לדוגמה, בעוד שהשכר הממוצע בעשירון התחתון של המומחים עומד על 17,323 שקלים, בעשירון העליון הוא מזנק ל-104,650 שקלים – פי 6. הפער בולט במיוחד בין המרכז לפריפריה: מומחה בכיר בצפת או בטבריה מרוויח 52,213 שקלים, פער של 33% לעומת מומחה במרכז (39,282 שקלים). עם זאת, השכר הגבוה בפריפריה אינו תוצאה ישירה של תמריצי המדינה מ-2011, אלא נגזרת של מחסור בכוח אדם המאלץ מספר מצומצם של רופאים לבצע מספר גבוה יותר של כוננויות ותורנויות – 9 כוננויות בחודש בצפון לעומת 6 במרכז.
גם הפער המגדרי משמעותי. למרות שנשים מהוות 65% מעובדי בתי החולים ו-75% מעובדי הקהילה, שכרן למשרה נמוך ב-19% וב-40% בהתאמה. הדוח מסביר את הפער ברכיב ה"עבודה נוספת", שעליו גברים מתוגמלים בכ-20% יותר, ובשיעור גבוה יותר של גברים המאיישים תפקידי ניהול הדורשים מכסות כוננות מוגדלות, מה שמיטיב עם מי שיכול לספק זמינות בשעות הערב.
בנוסף, הדוח מעלה ביקורת על תאגידי הבריאות, הפועלים לאחר שעות הפעילות הרגילות בבתי החולים. כ-31% מהשכר הכולל של רופא מומחה המשלב עבודה בבית חולים ובתאגיד מגיע מהתאגיד, שלעיתים פועל ללא פיקוח על התמורה וללא קריטריונים מוסדרים. לצד זאת, רופאים מומחים נמשכים בבירור לקופות החולים, שם השכר הממוצע עומד על 56,075 שקלים למשרה – פער של 24% לעומת בתי החולים (45,290 שקלים). בגינקולוגיה הפער מגיע אף ל-78,603 שקלים בקהילה לעומת 43,183 שקלים בבתי החולים, וזאת עוד לפני שקלול שכרם של רופאים עצמאיים.
למרות המצוקה הגוברת, הדוח קובע כי המדינה עדיין לא פועלת בשיטתיות להכוונת מסלולי ההתמחות על פי צורכי המערכת. אין מפת התמחויות לאומית, וההשקעה הנוכחית בכיסוי חוסרים באמצעות תשלום על עבודה נוספת עלולה שלא להספיק ככל שיותר ויותר מומחים ייצאו לפנסיה.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות