פושעים זייפו קשר משפחתי לניצולי שואה כדי לקבל דרכון גרמני
תחקיר "דר שפיגל" חושף כיצד אזרחים סינים מבוקשים ברצח ובהונאות ענק גנבו סיפורי חיים של משפחות יהודיות אמיתיות ושילמו מאות אלפי דולרים למתווכים כדי לנצל את סעיף הנרדפים הנאצים
- אלי קליין
- כ"א אלול התשפ"ו
עשרות בני אדם, רובם אזרחים סינים ובהם פושעים מבוקשים בזירה הבינלאומית, חשודים כי השיגו או ניסו להשיג אזרחות ודרכונים גרמניים באמצעות זיוף מסמכים והצגת סיפורי חיים בדויים שקושרים אותם ליהודים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי. כך נחשף בתחקיר של המגזין הגרמני דר שפיגל.
החשודים הגישו בשנים 2020 עד 2025 בקשות למשרד המנהל הפדרלי הגרמני בקלן. הם טענו כי הם צאצאים של משפחות יהודיות אמיתיות שניצלו או נמלטו לארץ ישראל, בהן משפחות זיסקינד, רצקובסקי, ורשבסקי ודרוקר. השיטה התבססה על ניצול סעיף 116 לחוק היסוד הגרמני, המעניק זכאות לאזרחות לצאצאי רדיפות הנאצים, מסלול שדרכו קיבלו כ-52 אלף בני אדם אזרחות מאז 2021.
בין המקרים הבולטים המופיעים בתחקיר נמצא אזרח סיני המכונה ליו ה', שהיה מבוקש בסין בחשד לחטיפה ורצח. הוא קיבל אזרחות תחת השם דריק וונג לאחר ששילם כ-600 אלף דולר למתווכים, ונעצר מוקדם יותר השנה. אזרח סיני נוסף, טיאן סי, המבוקש באמצעות האינטרפול בגין הונאת בנקים במיליוני דולרים, קיבל אזרחות ב-2024 תוך שימוש בזהויות בדויות המקושרות לבני הזוג זיסקינד. חשוד שלישי, או ג'יה י', ניהל תרמית פונזי בסין בהיקף של כ-255 מיליון אירו, טען שהוא אחיו של וונג והגיש בקשה דומה בלונדון.
הנוכלים איתרו פרטים על משפחות יהודיות באינטרנט ובנו סביבם סיפורי כיסוי. עורך הדין תמיר רוזנבלום מניו יורק, נכדם של ארתור ורות רצקובסקי ז"ל, גילה כי שמות בני משפחתו הוצמדו לזרים מוחלטים. לדבריו, השימוש שנעשה בסיפור של משפחתו שנרדפה על ידי הנאצים הוא מעשה מגעיל.
התחקיר מצביע גם על מעורבות לכאורה של אזרחים ישראלים ללא עבר פלילי, ובהם רופא שעבד בנורדריין-וסטפליה וחזר לישראל לאחר פניית המגזין, ופסיכיאטר המתגורר באזור תל אביב שטרם נחקרו. כמו כן, אישה שעבדה במרפאה פסיכיאטרית בתל אביב ונחשדה בהתחזות לצאצאית ניצולי שואה סיפקה תשובות שגויות כשעומתה עם פרטי הביוגרפיה של משפחתה הנטענת.
נכון לעכשיו, משרד התובע הציבורי בדיסלדורף והמשטרה הפלילית הפדרלית חוקרים 32 בני אדם בגין זיוף ועבירות על חוק האזרחות, כאשר מחציתם כבר קיבלו אזרחות במרמה. הרשויות הגרמניות פעלו באמצעות בקשות לסיוע משפטי בישראל, בקנדה ובבריטניה במטרה לאסוף ראיות שיאפשרו את ביטול האזרחויות, הליך המוגבל בחוק לתקופה של עד עשר שנים.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות