כך חטף ורצח חיזבאללה את מנהיגי הקהילה היהודית בלבנון

במסגרת עסקה שעליה סוכם השבוע, ישראל צפויה לשחרר עצירים ללבנון, ובתמורה ממשלת ביירות תחפש אחר שרידיהם של נעדרים יהודים. בלשכת ראש הממשלה ציינו כי נתניהו הנחה לקדם את איתורם והשבתם של גופות ראשי הקהילה היהודית, הרוגי המלכות שנחטפו ונרצחו באמצע שנות השמונים על ידי ארגוני טרור והביאו לפגיעה אנושה ביהדות לבנון.

גל החטיפות והרציחות השיטתי בוצע על ידי חיזבאללה בין השנים 1984 ל-1986. ב-15 באוגוסט 1984, חודשים ספורים לפני הקמת ארגון הטרור באופן רשמי, נחטף המזכיר הכללי של הקהילה סלים מורד ג'מוס סמוך לבית הכנסת במערב ביירות. גופתו לא נמצאה מעולם, והוא הוכר כהרוג מלכות רק כעשור וחצי לאחר מכן. ב-29 במרץ 1985 פקד את הקהילה ליל חטיפות שבו נעלמו בזה אחר זה ארבעה או חמישה מנהיגים בולטים: נשיא הקהילה יצחק ששון, סגנו ורופא הילדים ד"ר אלי חאלק שנודע כרופא העניים, איש החברה קדישא אלי סרור, רואה החשבון חיים כהן חלאלה, וקלמנט דנה. חודשים ספורים לאחר מכן נחטפו גם פרופ' יצחק טראב וראול מזרחי, שממלא מקומו נמצא ללא רוח חיים עשרה ימים לאחר חטיפתו, כך פרסם בהרחבה איתמר אייכנר ב-Ynet.

בנובמבר 1985 נטל ארגון הפועלים עלי אדמות, שהיווה ארגון כיסוי של חיזבאללה, אחריות למעשים. החוטפים שלחו מכתב לעיתון א-נהאר וצירפו תמונות של ארבעה מהחטופים, תוך שהם מאשימים אותם בהיותם סוכנים של המוסד. במקביל, הם דרשו מישראל להשלים את נסיגתה מכל לבנון ולשחרר 300 מחבלים שהוחזקו בידי ישראל וצד"ל. ממשלת האחדות הלאומית בראשות שמעון פרס סירבה בתוקף לנהל משא ומתן או לשחרר מחבלים, מה שהוביל את חיזבאללה לממש את איומיו ולהוציא להורג את החטופים בזה אחר זה.

חיים כהן חלאלה היה הראשון שנרצח, וגופתו שנורה בראשו הושלכה בפינת רחוב בביירות בדצמבר 1985, וזמן קצר אחר כך נמצאה גם גופתו של פרופ' טראב. בפברואר 1986 נחטפו יהודה בניסטי ובנו איברהים, רופא שעונה קשות, נחנק ונורה למוות. שבוע לאחר מכן הודיעו החוטפים על רצחו של ד"ר אלי חאלק, שטיפל קודם לכן בחטופים זרים ונרצח רק לאחר שחיזבאללה חטף רופא חלופי. גופתו של ד"ר חאלק, כמו גם גופתם של שאר החטופים שגורלם נותר לא ידוע, צפויות כעת לעבור חיפושים מצד ממשלת לבנון במסגרת ההסדר הנוכחי.

ההסכם החדש, מחזיר את האור אל אחד הפרקים האפלים ביותר שהביאו להכחדתה של יהדות לבנון. בשנות ה-60 עוד חיו במדינה כ-9,000 יהודים, אך המצב הידרדר בהדרגה והוביל לבריחתם של רבים. ב-1971 נחטף בדמשק מזכיר הקהילה פרופ' אלברט אליה, וכשפרצה מלחמת האזרחים ב-1975 נותרו בביירות כ-1,800 יהודים בלבד, שהקפידו להימנע מכל קשר עם ישראל מתוך אמונה ששכניהם יגנו עליהם.