בג"ץ מוציא צו לטובת פלסטינים שנעקרו מביתם ע"י פורעים יהודים

בית המשפט העליון הורה למדינה לתאם בתוך 14 יום את חזרתם של שלושה תושבי הכפר ג'אלוד שבנפת שכם לבתיהם, לאחר שלטענתם נאלצו לעזוב אותם בעקבות חודשים של פלישות, איומים ופגיעה ברכוש מצד ישראלים. צה"ל יידרש לאבטח את החזרה ולאפשר הכנסת ציוד ואספקה הדרושים לתיקון הבתים ותשתיות המים והחשמל.

ההחלטה ניתנה היום (ראשון) בעתירה שהגישו מחמוד טובאסי עבאד, ואאל מחמוד טובאסי ותופיק שוויקי. השלושה טענו כי מאז חודש אפריל התנהלה באזור מסכת מתמשכת של עימותים ואלימות מצד ישראלים שהקימו מאחז באזור.

לפי הטענות שהובאו בפני בית המשפט, ב-19 באפריל הוקם אוהל על אדמותיהם הפרטיות של השלושה, ומאז התרחשו במקום שורה של אירועים: פלישות, איומים, חסימות דרכים, יידוי אבנים, פגיעה ברכוש ובתשתיות, ניתוק קו מים, עקירת עצים, רעיית צאן בשטח פרטי והצתת רכב. דרך הגישה לבתים, כך נטען, נחסמה באמצעות אבנים גדולות.

השיא, לפי העתירה, הגיע ב-22 ביולי. שניים מהתושבים נאלצו לעזוב את בתיהם, ומאז לא שבו אליהם. באותו יום, לפי הטענה, ישראלים פרצו לביתו של אחד מהם דרך חור שנפרץ בקיר וגרמו נזק לדלתות ולחלונות.

בהמשך הגיעו כוחות צה"ל למקום וסילקו את הישראלים מביתו של אחד התושבים מכוח צו תפיסה שנחתם ב-15 באוגוסט. אלא שלפי התיאור שהובא בפני בג"ץ, לאחר מכן עברו הישראלים לביתו של תושב אחר, ומשם לביתו של התושב השלישי.

לבית המשפט הוצג סרטון שבו נראים חיילי צה"ל וישראלים כשהם שוהים בחצר אחד הבתים ומשחקים כדורגל. קצין אג"ם חטיבתי הסביר כי מדובר בחיילי תגבור שלא הכירו את הנהלים וההוראות הרלוונטיים, ובית המשפט ציין כי החיילים המעורבים הודחו מלחימה בעקבות האירוע.

מנגד, המדינה הציגה בפני בג"ץ שורה של פעולות שננקטו באזור בעקבות האירועים. בין היתר נטען כי הוקצו כוחות מג"ב, חודדו הנהלים בנוגע לטיפול בהפרות סדר, נעשה שימוש בצווי סגירת שטח, הוקמה מפקדה משימתית במחוז ש"י ובמג"ב איו"ש והוקצו כוחות לטיפול באירועי פשיעה לאומנית.

עוד נטען כי המאחז שממנו התפתחו האירועים הוקם באפריל 2026, וכי מאז בוצעו נגדו שמונה פעולות אכיפה. בצה"ל אמרו כי הוצב באזור כוח קבוע, נערכו סיורים ופטרולים, ובשבועות האחרונים אף הובא תגבור משמעותי בעקבות החרפת האירועים.

אלא שבית המשפט לא הסתפק בפירוט הפעולות. השופטים העלו במהלך הדיון שאלות קשות באשר לאופן שבו מתבצעת האכיפה בפועל. בין היתר נשאלו נציגי המדינה מדוע כלי רכב ששימשו את הישראלים אינם נתפסים ומחולטים, ומה נעשה נגד אנשים שזהותם ידועה ושנראו במקום.

בג"ץ אף התייחס לכך שהכוחות מכירים חלק מהאנשים הנמצאים במאחז, וכי פרטיהם, לרבות מספרי תעודות הזהות, נאספים ומועברים למשטרה. למרות זאת, ציינו השופטים, לא קיבלו תשובה מספקת באשר לצעדי האכיפה שננקטים נגדם.

השופטים קבעו כי התמונה העולה מהחומרים שהוצגו בפניהם "עגומה מאוד", וציינו כי נוכח ריבוי האירועים והתמשכותם, המענה שניתן בהליך מעורר "קשיים של ממש".

במקביל, בית המשפט הטיל על המדינה שורה של דרישות לקראת המשך הדיון. המדינה תידרש לפרט אילו פעולות נעשות כדי למנוע את שובם של הישראלים למאחז ולבתי התושבים, כיצד היא מתמודדת עם בריחתם מהמקום לפני הגעת הכוחות, ומה נעשה במישור החקירתי ביחס לישראלים שנעצרו או שפרטיהם נאספו.

אחת הסוגיות שבית המשפט ביקש לקבל לגביה עדכון היא רכב שנתפס ב-5 במאי בדרכו למאחז, ובו ארבעה ישראלים, חומרי בנייה, ציוד בנייה, שתי אלות, שני סכינים ושני מכלי גז פלפל. אחד מהישראלים עוכב אז לתחנת המשטרה באריאל. בנוסף ביקש בית המשפט עדכון על ישראלי שנעצר באזור המאחז ב-23 באוגוסט ועל האפשרות להעמידו לדין.

המדינה טענה מנגד כי ההתמודדות בשטח מורכבת, וכי במהלך פעולות אכיפה נעשו ניסיונות לסכל את פעילות הכוחות, בין היתר באמצעות דיווחי שווא. עוד נטען כי הישראלים מצליחים לעיתים להימלט לפני שהכוחות מספיקים לתפוס אותם, וכי גורמים מהמאחז מסוגלים לגייס במהירות אנשים נוספים למקום כדי להקשות על פעילות האכיפה.

בסופו של דבר קבע בג"ץ כי יש לתאם את חזרת שלושת התושבים לבתיהם בתוך 14 יום, לאבטח את החזרה ולאפשר להם להכניס את הציוד הדרוש לשיקום הבתים והתשתיות.

בנוסף הוצא צו על-תנאי, שבמסגרתו נדרשה המדינה להסביר מדוע לא תפעל להשבת התושבים ובני משפחותיהם לבתיהם ומדוע לא יוסרו החסימות והמכשולים שבדרכי הגישה. המדינה נדרשה להגיש תצהיר תשובה עד 8 באוקטובר, והצדדים נדרשו לעדכן את בית המשפט בדבר החזרה לבתים עד 22 בספטמבר.

ההחלטה נחתמה על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.