הבדיקה שאסור להזניח: הסוכרת עלולה לפגוע בשקט גם בכליות

מחלת כליות כרונית היא אחד הסיבוכים המשמעותיים של סוכרת מסוג 2. היא עלולה להתפתח במשך שנים כמעט ללא סימנים מורגשים, אך גילוי מוקדם ומעקב נכון יכולים לסייע בהאטת התקדמותה ובהפחתת הסיכון לסיבוכים בלב ובכליות.

עבור רבים מהמתמודדים עם סוכרת, המעקב מתמקד באופן טבעי ברמות הסוכר. אלא שהשפעת המחלה אינה מסתכמת בכך. לאורך זמן עלולה להיווצר פגיעה הדרגתית ביכולת הכליות לסנן את הדם. במקביל, עולה גם הסיכון לאי-ספיקת לב, לאירועים לבביים ולהידרדרות כלייתית עד כדי צורך בטיפולים מורכבים.

אחד מסימני האזהרה המוקדמים עשוי להתגלות בבדיקת מעבדה פשוטה, המודדת את רמת האלבומין, חלבון שבמצב תקין נשמר ברובו במחזור הדם. ערך מוגבר שלו שמזוהה בבדיקה ככזה המופרש מהגוף, עשוי להעיד כי מנגנון הסינון של הכליות נפגע. חשוב לדעת כי תוצאה חריגה אחת אינה בהכרח קובעת אבחנה, אולם אסור להתעלם ממנה. יש לפנות לרופא המשפחה, לשקול בדיקה חוזרת ולהשלים הערכה של תפקוד הכליות.

למרות חשיבותו של המדד, המומחים מצביעים על כך שגם בהינתן תוצאה חריגה, לא תמיד מתבצע בעקבות כך המשך מסודר של בירור, מעקב וטיפול. חלק מהמטופלים אינם חשים דבר ולכן אינם ממהרים לפנות לרופא. אחרים עוברים בין רופא המשפחה, מומחה הסוכרת, הקרדיולוג והנפרולוג, ללא גורם אחד המתכלל את התמונה. כך עלול לחלוף זמן יקר דווקא בשלב שבו ניתן לפעול.

להתקדמות המחלה עלולה להיות גם השפעה ניכרת על איכות החיים. לצד הירידה האפשרית בתפקוד היומיומי, מטופלים רבים מתמודדים עם חשש מפני הידרדרות נוספת ומול הצורך העתידי בטיפולי דיאליזה או בהשתלת כליה. מכאן חשיבותו של רצף טיפולי מסודר, עוד לפני הופעת תסמינים.

הטיפול במחלת כליות הקשורה לסוכרת כולל בדרך כלל איזון של רמות הסוכר ולחץ הדם, התאמת אורח החיים ותרופות המסייעות בהגנה על הכליות והלב. בשנים האחרונות נוספו אפשרויות טיפוליות הפועלות במנגנונים משלימים. אחת מהן היא קרנדיה (פינרנון), תרופת מרשם ממשפחת חוסמי קולטן המינרלוקורטיקואיד, המיועדת למבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית המלווה בערכי אלבומין מוגברים.

התרופה פועלת להפחתת תהליכים התורמים לדלקת ולהצטלקות בכליות ובלב. במחקרים קליניים נמצא כי שילובה בטיפול המקובל מסייע להפחית את הסיכון להידרדרות מתמשכת בתפקוד הכליות, לכשל כלייתי ולאירועים לבביים מסוימים. הטיפול אינו מתאים לכל מטופל, והוא מחייב החלטה רפואית ומעקב, בין היתר אחר רמת האשלגן ותפקוד הכליות.

המסר החשוב לחולי סוכרת מסוג 2 הוא פשוט. אל תחכו לתסמינים. בקשו מהרופא לעבור יחד על בדיקות המעקב, בררו אם נבדק המדד הכלייתי המתאים, ואם התקבלה תוצאה חריגה, אל תיבהלו, אבל תוודאו שיש תוכנית ברורה להמשך בירור וטיפול. אבחון מוקדם והקפדה על רצף טיפולי עשויים לשנות את מהלך המחלה ולהגן לאורך זמן על הכליות ועל הלב.