מיארה שוב חוטפת מבג"ץ: "פעלה בניגוד לדין, מפליגה למחוזות אחרים"

מכה נוספת ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ולמערך הייעוץ המשפטי: המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הייעוץ בפרשת כינוס ועדת המינויים לבחינת בקשת שר הכלכלה להפסקת כהונת הממונה על התחרות. השופט אלכס שטיין הצטרף להערותיו של סולברג בנוגע להתנהלות הייעוץ המשפטי בפרשה.

סולברג קבע כי אף שבאופן פורמלי עמדה במוקד ההליך החלטתו של נציב שירות המדינה שלא לכנס את ועדת המינויים, בפועל ההחלטה נקבעה "הלכה למעשה" בחוות הדעת שקיבל הנציב מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריו, הייעוץ המשפטי היה למעשה הגורם שקיבל את ההחלטה שלא לכנס את הוועדה, וההחלטה הזו נמצאה כעת, לדבריו, "זו הפעם השניה", מנוגדת לדין.

ברקע הדברים עומדת חוות דעת שנמסרה לנציב שירות המדינה באפריל 2024 על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי מינהלי, ד"ר גיל לימון. חוות הדעת ניתנה בעקבות בקשת שר הכלכלה לכנס את ועדת המינויים כדי שתדון בהפסקת כהונתה של הממונה על התחרות. לפי פסק הדין, לימון קבע כי הנציב אינו נדרש לכנס את הוועדה באופן אוטומטי עם קבלת בקשת השר, אלא עליו להפעיל שיקול דעת ולבחון תחילה אם קיימת תשתית עובדתית ברמה הנדרשת. עמדה זו עמדה בבסיס ההחלטה שלא לכנס את הוועדה ולמעשה לבלום את בקשת השר עוד בטרם נדונה בפני חבריה.

סולברג הקדיש חלק נרחב מחוות דעתו להתנהלות הייעוץ המשפטי. לדבריו, דווקא בשל המשקל הרב שניתן לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, התוצאה שאליה הגיע בית המשפט "מטרידה ומצריכה התייחסות". הוא הצביע על הפער בין החובה של הייעוץ המשפטי לשקף לרשות את המצב המשפטי הקיים לבין דרך הפעולה שננקטה בפרשה.

"המסקנה אליה הגענו, שלפיה לחששות המתוארים יש פתרון פשוט במסגרת הדין הקיים, דווקא מבליטה את הקושי בהתנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה", כתב סולברג.

לדבריו, בסופו של הדיון המורחב התברר כי "אף אחד מ-6 השופטים שנדרשו לסוגיה, לא מצא לנכון להרחיק לכת עד היכן שמצויה עמדת הייעוץ המשפטי", וכי כולם סברו, גם אם במידות שונות, שהדין קרוב יותר לעמדת השר מכפי שהציג הייעוץ המשפטי.

סולברג הוסיף כי התוצאה מחדדת "פעם נוספת" את הצורך בהפקת לקחים מצד הייעוץ המשפטי לממשלה, ובראשם "הצורך, שהוא למעשה חובה, להיצמד לדין כהוויתו, ולא להפליג למחוזות אחרים".

בהמשך החריף סולברג את דבריו: "אומר את הדברים ב'רחל בתך הקטנה': חששות שמציג הייעוץ המשפטי לממשלה מפני השפעות שליליות של מהלכי רשויות השלטון על האינטרס הציבורי - הגם שאין להקל בהם ראש כמובן - אינם יכולים לגבור על החובה הבסיסית להציג לרשויות את הדין כהוויתו".

לדבריו, מעבר לפגיעה בשלטון החוק ובעקרון הייצוגיות כאשר נמנע מנבחר ציבור לבצע פעולה שהוא זכאי לבצע לפי דין, התנהלות כזו עלולה בטווח הארוך "לחתור תחת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה, ותחת ההנחה שעמדתו בדבר המותר והאסור משקפת את המצב המשפטי הנוהג".

שטיין השמרן הצטרף

השופט אלכס שטיין הצטרף לביקורת וכתב: "אחרי שקראתי את חוות דעתו של חברי, המשנה לנשיא נ' סולברג, הנני מצטרף להערותיו בנוגע לפועלו של הייעוץ המשפטי לממשלה בפרשה דנן".

האקטיביסטים נזעקו להגן על מיארה

עם זאת, הביקורת לא הייתה מקובלת על יתר חברי ההרכב. הנשיא יצחק עמית הסתייג מדברי סולברג וקבע כי לנוכח תקדימיות ההליך, לא נפל פגם בזהירות שבה נקט הייעוץ המשפטי לממשלה. השופטים דפנה ברק ארז וחאלד כבוב הצטרפו לעמדתו בעניין זה.

ברקע המתקפה עומד דיון נוסף שקיים בג"ץ בשאלת סמכות נציב שירות המדינה למנוע את כינוס ועדת המינויים לבקשת שר. בפסק הדין נקבע פה אחד כי לנציב לבדו אין סמכות לדחות את בקשת השר. עם זאת, נקבע כי במקרים שבהם הבקשה אינה מגלה עילה לכאורה או שנפל בה פגם מינהלי מובהק, ניתן לכנס את הוועדה להליך מקוצר שבו היא עצמה תוכל לדחות את הבקשה על הסף.

עו"ד יצחק בם, שייצג את ארגון לביא שיזם את ההליך, תקף בעקבות פסק הדין את היועמ"שית ואת ד"ר לימון: "הגיע הזמן שד"ר לימון והיועץ יסיקו מסקנות. הייעוץ המשפטי לממשלה מועל בתפקידו ובמקום לספק ייעוץ מקצועי לממשלה מנסה לכפות מדיניות על השרים".

לדבריו, "למעשה, היועצת המשפטית לממשלה וד"ר לימון מתפקדים כראשי האופוזיציה, וגם בכך אין הם מוצלחים. הקרקס הזה על חשבון הציבור חייב להיפסק".