הקניות בסופר שהפכו לסיוט: תחזיקו חזק חזק בבינה האנושית הנכחדת / טור משעשע

ערב חג. כולנו רצים ומתרוצצים במקומות שונים. אבל יש יעד אחד - אליו כולם מגיעים: הסופר! בודדות מאתנו פוסחות על המקום העמוס והצפוף הזה לטובת הבעלים. ומי שלא, בוודאי שמה לב לשינויים הטכנולוגיים שמחליפים את הקופאים.

בכניסה לרשתות המזון הגדולות ישנה עמדה מלאה באקדחים שמזכירים בכלל מכשיר ביתי להסרת שיער בלייזר, אנחנו לוקחים אותם בהתלהבות מקישים כמה מספרים ומתחילים בביטחון גמור את הקניה שלנו.

שמחים ונרגשים אנחנו צועדים בין המדפים, חלקנו נשרכים עייפים מאחורי העגלה העצמאית שתמיד נוטה לצידה הימנית ואחרים מובילים אותה בערנות מעוררת השתאות. המדפים מדברים אלינו, המוצרים קורצים לנו והשלטים מספרים לנו על טיבם, משקלם ומחירם.

יש מי שמרוקן תכולה אל העגלה בלי הרבה התחשבנות מצידו ויש את זה שבוחר כל מוצר בהססנות מטבעו. וכאן מגיעה נוכחותו של האקדח הטכנולוגי שבידינו! על כל מוצר עלינו לסרוק את הברקוד הפרטי שלו ולבדוק במסך שנקלט כראוי, לבחור בקובייה הקטנה את הכמות הרצויה ורק אז להכניס את המוצר אחר כבוד לעגלה.

כך עלינו לנהוג עם כל מוצר בנפרד. רוצים גם פירות וירקות? חפשו את המשקל המתכתי והמתינו לתורכם. בכל זאת, ישנם לקוחות נוספים... שיקלו, עטפו בשקית ניילון, הדביקו מדבקה, ולא לשכוח- לסרוק את הברקוד עם האקדח שברשותכם, הוד מעלתכם. רק לאחר מכן תוכלו להכניס את המוצרים לטריטוריה המתגבהת שלכם...

סיימתם את הקניה? אתם פוסעים בהליכה איטית כשפלג גופכם העליון רוכן קדימה- במטרה להניע את רכבת המשא למתחם העגלות, שם על הרצפה ישנם משקלי מתכת גדולים, דיגיטליים, לא סתם... באמת שווים! המתינו כמה דקות מורטות עצבים, נסו להתיישר מעט ולמתוח את האיברים והנה מגיע תורכם.

אתם גוררים באיטיות את העגלה הכבדה על המשקל וכאן הביטחון העצמי שלכם אתו נכנסתם לסופר מתחיל להתערער... מצג המשקל מהבהב ומודיע בלקוניות שהעסק לא תקין. אין התאמה בין המשקל לבין חובת הדיווח באקדח שלכם. טיפות זיעה קטנטנות של לחץ ותסכול מבצבצות לכם בקצה המצח ואתם מגרדים בעצבנות בעצמות הרקה.

אנשים מאחוריכם מעבירים משקל מרגל לרגל, מכחכחים בגרונם. ואתם? מחפשים את הסדרן הצנום שמתזז מעגלה לעגלה בניסיון לתת פתרון לכל קניה שסורבה. סופסוף הוא מגיע אליכם ואז מתחיל שלב המיון הקדחתני. אתם בודקים יחד מוצר אחר מוצר שנקלט בהצלחה בניסיון להבין איזה מהם זר ומנוכר במערכה. מצאתם? אתם נושמים לרווחה, משלמים למכונה האוטומטית ומנגבים את טיפות הזיעה כאילו טיפסתם על ה"אוורסט".

שמתם לב שעבדתם בשביל הסופר? הם חסכו בכוח אדם שלהם ונעזרו בכוח הדם שלכם. כי אם תביטו לצידכם, תראו כי עדיין ישנם קופאים בודדים הנותנים שירות ללקוחות שלא עברו את אותו מסע פעולות. התורים לא ארוכים והאנשים פחות קרים, לרוב אלו המבוגרים שמחליפים מילה ביניהם, עם פנים של קמטי ניסיון חיים הם מחייכים, זה לזה נינוחים. כבר לא לחוצים, רק מחכים לתורם הקרב ומודים לנותן השירות מכל הלב.

אז אולי בדור של בינה מלאכותית משתלטת, תחזיקו חזק חזק בבינה האנושית הנכחדת!

שנהיה לראש ולא לזנב.

מאת: ציבי פרל. שחקנית, כותבת ומגישה תוכן.