אחרי שפרש מהכנסת - היועץ נפרד: "את מרגי עניין מה נכון לעשות"

עם סגירת רישום המתמודדים לכנסת ה-26, נפרד היועץ אמיתי ארביב מאחד הפוליטיקאים שלא יהיו בכנסת הבאה - שר הרווחה לשעבר וסגן יו״ר הכנסת, ח״כ יעקב מרגי.

ארביב, שעבד בשנים האחרונות לצד מרגי, פרסם דברי פרידה שבהם תיאר את העבודה המשותפת ואת תפיסת העולם שהכיר מקרוב. ״זו הייתה תקופה עמוסה, לעיתים מורכבת מאוד, ובעיקר כזו שלימדה אותי הרבה על הדרך שבה פוליטיקה ועבודה ציבורית יכולות וצריכות להיראות״, כתב.

לדבריו, מרגי לא השתייך לסוג הפוליטיקאים שמחפשים בכל דיון את המשפט שיגיע לכותרת שלמחרת. ״מעניין אותו הרבה יותר מה נכון לעשות ומה אפשר וצריך לבצע״, כתב ארביב, והוסיף כי בעבודה לצדו ראה שוב ושוב שילוב של ניסיון פוליטי ומקצועיות עם ״שכל ישר, רגישות ויכולת פשוטה לדבר עם אנשים בגובה העיניים״.

ארביב הדגיש כי אותה גישה באה לידי ביטוי גם ביחסיו של מרגי עם עובדי הלשכה ועם אנשי המקצוע במשרד - גם כאשר אלה חלקו עליו. ״אפשר לנהל מחלוקת חריפה ועדיין לכבד את מי שיושב בצד השני של השולחן. ממלכתיות עבורו הייתה דרך עבודה, לא סיסמה״, כתב.

אחד הסיפורים שהביא ארביב עוסק בקשר בין מרגי למרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל. לדבריו, באחת הפגישות בין השניים ביקש הרב עובדיה ממרגי לטפל בעניינה של אלמנה שנזקקה לעזרה. מרגי טיפל בפנייה והבעיה נפתרה. בפגישה הבאה שאל אותו הרב עובדיה מה עלה בגורל אותה אלמנה. ״ברוך ה׳, טופל״, השיב מרגי.

לדברי ארביב, הרב עובדיה לא הסתפק בתשובה. ״למה אתה לא מעדכן אותי? רק צרות אני צריך לשמוע? אני גם צריך לשמוע כשדברים נעשים״, אמר לו. 

הסיפור, כתב ארביב, הפך עם השנים לחלק משיטת העבודה בלשכה. ״טיפלתם בפנייה? תחזרו לעדכן, אל תשאירו אותי עם הדאגה. אני רוצה לדעת שלאדם הזה כבר טוב יותר״, תיאר את המסר שהיה מרגי מעביר לעובדיו.

לדבריו, עבור מרגי טיפול בפנייה ציבורית לא הסתיים כאשר המכתב נשלח או כאשר הפנייה הועברה לגורם הרלוונטי. ״אלא כשהיה ברור איך הסתיים הטיפול באותו פונה״.

ארביב בחר לציין גם רגע אחד מתקופת כהונתו של מרגי שנחרט בו במיוחד. בימים הראשונים לאחר טבח 7 באוקטובר הגיעו השניים למלון באילת שאליו פונו תושבים מדרום הארץ. ״הכול עוד היה כאוטי, סביבנו היו אנשים שאיבדו בני משפחה, בתים, קהילות ובעיקר את תחושת הביטחון שלהם״, כתב.

במהלך הסיור ניגשה למרגי אחת המפונות והטיחה בו במשך דקות ארוכות דברים קשים. היא האשימה את הממשלה במחדל - ואת מרגי, כחבר בממשלה, באחריות לו.

לפי ארביב, מרגי לא ניסה להתגונן. ״מרגי פשוט עמד והקשיב״, כתב. לאחר שהאישה סיימה, אמר לה מרגי: ״את צודקת. אני שר בממשלה. אנחנו האחראים״. ארביב כתב כי מבחינתו זה היה הרגע שבו הבין כיצד מרגי תופס את האחריות הציבורית. ״בלי ‘אבל’, בלי הסברים ובלי ניסיון לצמצם את חלקו״.

לדבריו, גם אם שאלת האשמה במחדל עוד תמשיך להתברר, תפיסת האחריות של מרגי הייתה ברורה: ״מי שיושב סביב שולחן הממשלה ונושא בתואר שר אינו יכול לקבל את הסמכות ולהשאיר את האחריות לאחרים. גם כשזה לא המשרד שלו, גם כשזו לא הייתה ההחלטה שלו וגם כשיש לו הסברים מצוינים מדוע האשמה אינה מונחת לפתחו - האחריות הציבורית היא גם שלו״.

בסיום דבריו כתב ארביב כי הוא מסיים את התקופה בלשכת מרגי עם ניסיון, סיפורים ושיעורים שיישא איתו להמשך דרכו. ״תודה, השר יעקב מרגי, על האמון, על הדרך המשותפת ועל הזכות ללמוד מקרוב איך נראית עבודה ציבורית כשהאחריות אינה רק מילה״, סיכם.