בתו של וינטר התלוננה על חשודים ליד הבית, אחד נחקר - זה מה שהתגלה

בתו של יו"ר מפלגת "עמך ישראל" עופר וינטר, התלוננה השבוע במשטרה אחרי שראתה רכב עם 3 אנשים חשודים ליד ביתה.

המשטרה פתחה בחקירה וזימנה השבוע את אחד מהם - ואז התברר שמדובר בחוקר פרטי. אחרי שמסר עדות ונקבע שהוא לא עבר כל עבירה, הוא שוחרר ללא תנאים. 

את הפרטים חשף כתב 'הארץ' ג'וש בריינר, שציין כי הוא עדיין לא הצליח לשים את ידו על המידע מי שלח את החוקר הפרטי לרגל (ככל הנראה) אחרי וינטר. אך סביר להניח שמי שעומד מאחורי החקירה הפרטית היא אחת מהמפלגות המתמודדות בבחירות.

כבר היו דברים מעולם

השימוש בחוקרים פרטיים בזירה הפוליטית אינו תופעה חדשה, וכבר במערכות בחירות קודמות נחשפו מקרים שבהם מפלגות ומועמדים נעזרו בשירותיהם כדי לאסוף מידע, לבדוק יריבים או לחקור התרחשויות בתוך מטות הבחירות.

אחת הפרשות הבולטות נחשפה בשנת 2012, אז דווח בחדשות 2 כי מפלגת קדימה שכרה במהלך מערכת הבחירות של 2009 את משרד "חר"ש חקירות". לפי הפרסום, החוקר הפרטי רפי חאמי פעל בתקופה שבה קדימה והליכוד נאבקו על השלטון, ובמסגרת פעילותו בוצע מעקב אחר בנימין ושרה נתניהו. קדימה שילמה לחוקר 12,908 שקלים. במפלגה טענו בתגובה כי ציפי לבני לא ביקשה ולא קיבלה חומר הנוגע לנתניהו, והדגישו כי הקמפיין לא עסק בענייניו הפרטיים.

פרשה נוספת התרחשה בפריימריז בבית היהודי ב-2012, כאשר נפתלי בנט שכר חוקר פרטי במסגרת ההתמודדות הפנימית במפלגה. לפי מבקר המדינה, החוקר אסף עבור בנט מידע על פעילותו של ניסן סלומינסקי, וההוצאה לא נכללה בדיווחי הבחירות של בנט. המבקר קנס אותו ב-65 אלף שקלים. החוקר הפרטי ששכר בנט הגיע גם ללשכת יריבו במרוץ לראשות המפלגה, זבולון אורלב, כשהוא מציג עצמו כאיש עסקים המעוניין לתרום לקמפיין. בנט טען כי החוקר נשכר בעקבות מידע על חשדות לשחיתות וכי לא הנחה אותו לחקור את אורלב או מועמדים אחרים.

סיפור נוסף התרחש סביב בני גנץ עם כניסתו לפוליטיקה. בדצמבר 2018, ימים לאחר שהקים את "חוסן לישראל" לקראת הבחירות, פורסם בחדשות עשר כי גורם פוליטי שלח חוקרים פרטיים לאסוף עליו חומרים מכפישים. לפי הדיווח, גנץ עצמו הבחין בחוקרים במהלך עבודתם והבין איזה סוג מידע הם מנסים לאתר. זהותו של הגורם הפוליטי שעמד מאחורי הפעלתם לא נחשפה בפרסום.

הסיפור קיבל תפנית נוספת במערכת הבחירות של 2020. אז פורסם כי חברת המודיעין העסקי CGI נשכרה לצורך איסוף מידע מביך או מסבך על גנץ ובכירי כחול לבן, וכי ההתקשרות נעשתה באמצעות גורמים שלפי הפרסומים היו קשורים לסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשטרה אף החלה לבחון את הפרסומים ואת השאלה אם נעברה עבירה. עם זאת, חשוב להדגיש כי זהות הגורם שעמד מאחורי הפעילות לא הוכחה באותם פרסומים, והליכוד הכחיש בתוקף כל קשר לשכירת החוקרים.

גורמים הקשורים ל-CGI טענו כי החברה אכן התקשרה לביצוע העבודה וקיבלה תשלום, אך לאחר כשבוע החליטה לבטל את ההסכם ולהחזיר את מלוא הכסף. ההסכם, לפי אותו דיווח, נכנס לתוקף כשבועיים לפני הבחירות ובוטל כעבור שבוע. גם בדיווח זה הודגש כי הטענה שההתקשרות נעשתה מטעם הליכוד נותרה בגדר טענה, שהליכוד הכחיש.

גם מערכת הבחירות של 2019 סיפקה פרשת חוקרים פרטיים מסוג אחר. כחול לבן שכרה את חברת המודיעין העסקי CGI כדי לחקור הדלפות מתוך מטה הבחירות ולאתר את מי שהעביר מידע פנימי החוצה. במסגרת הבדיקה הוכנו פרופילים של בכירים במפלגה ונעשה שימוש באמצעים שנועדו לזהות את מקור ההדלפות. יעקב פרי, שכיהן אז כנשיא CGI, טען בהמשך כי אנשי כחול לבן ביקשו מהחברה גם מידע על מתחרים שיוכל לסייע להם בקמפיין. בכחול לבן התפתח באותה תקופה עימות חריף עם החברה סביב החקירה ופרסומיה.