הנציב קבע: עמית ושופטי העליון פגעו בזכות הטיעון של השר קרעי

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קבע היום (חמישי) כי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ פגעו בזכות הטיעון של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, ובהתאם גם בכללי הצדק הטבעי, במסגרת הדיון בבג"ץ שעסק בהרחבת אזורי השידור של תחנות הרדיו האזוריות.

החלטת הנציב ניתנה בעקבות תלונה שהגיש קרעי על התנהלות הרכב השופטים. במוקד התלונה עמדה החלטת בג"ץ מ-15 במאי, שהקפיאה את כניסתן לתוקף של החלטות שקיבל השר בנוגע להרחבת השידורים, אף שבאותו שלב קרעי לא היה בגדר "משיב" בעתירה וטרם נשמעה עמדתו ביחס להפעלת סמכותו.

העתירה המקורית הוגשה נגד החלטות מועצת הרשות השנייה וועדת התדרים להרחיב את אזורי השידור של מספר תחנות רדיו אזוריות. ב-5 במאי הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את הרחבת אזורי השידור. שישה ימים לאחר מכן קיבל קרעי החלטה נפרדת להרחיב את הרישיונות מכוח סעיף 13א לחוק התקשורת. בהמשך הוציא ההרכב צו שהקפיא גם את החלטותיו של השר.

קולה קבע כי הסמכות של קרעי לפי סעיף 13א כלל לא הייתה חלק מגדר המחלוקת שהונחה בפני בית המשפט עד 11 במאי. לדבריו, אם הצו המקורי אכן כלל גם את האפשרות להרחבת השידורים מכוח סמכות זו, הרי שההחלטה בעניין ניתנה "ללא זכות טיעון כלל", לא לשר ואף לא למדינה.

הנציב הדגיש בהחלטתו את מעמדה של זכות הטיעון, וקבע כי החובה לשמוע את מי שעלול להיפגע מהחלטה בטרם תתקבל היא "אבן יסוד של ההליך ההוגן", וכי הפרתה עשויה להצדיק ביטול החלטה. הוא ציין כי אין מדובר בביקורת על תוכנה של ההכרעה השיפוטית, אלא באופן שבו התנהל ההליך ובשאלה האם ניתן היה להוציא צו נגד החלטתו של מי שלא היה צד להליך ומבלי שניתנה לו זכות טיעון.

השופטים דחו במסגרת בירור התלונה את טענות קרעי. לטענתם, עמדתו של השר הובאה בפני בית המשפט במהלך ההליך באמצעות המדינה, ובהמשך אף אושר לו ייצוג נפרד והוא צורף כמשיב. עוד טענו כי לבג"ץ נתון שיקול דעת רחב במתן סעדים זמניים, וכי ניתן במקרים מתאימים לתת סעד זמני גם לפני שמיעת מלוא טענותיהם של הגורמים המושפעים ממנו.

אלא שקולה לא קיבל את הטענה שלפיה עמדת השר הרלוונטית כבר הוצגה. הוא קבע כי עד 11 במאי לא הוצגה בפני בית המשפט עמדה בעניין הפעלת סמכותו של קרעי לפי סעיף 13א. עוד קבע כי העתירה המקורית לא תקפה את החלטת השר, לא הזכירה את הסעיף ולא ביקשה סעד הנוגע להפעלת הסמכות הקבועה בו.

קולה אף דחה את טענת השופטים שלפיה קרעי הציג בתלונתו תיאור עובדתי בלתי מדויק. בין היתר קבע כי בניגוד לאופן שבו הבינו השופטים את התלונה, קרעי טען שבקשתו להצטרף להליך נדחתה בידי הייעוץ המשפטי לממשלה ולא בידי בית המשפט. הנציב הוסיף כי אף שבית המשפט קבע שבקשת ההצטרפות של קרעי תידון, היא לא נדונה בפועל, וכי קשה לקבל את הטענה שהיה על השר להתייצב לדיון שאליו כלל לא זומן.

לדברי הנציב, הדרך הראויה הייתה הפוכה: לפני מתן הצו היה על ההרכב להורות על תיקון העתירה ועל צירופו של קרעי כמשיב. קולה קבע כי בפועל הצו הורחב מבלי שהשר צורף ומבלי שנשמעה עמדתו, ולכן "מראית פני הצדק נפגעה".

עם זאת, הנציב קבע כי הפגם נרפא בהמשך. קרעי קיבל ייצוג נפרד, צורף כמשיב ועמדתו לגופו של עניין נשמעה בפני בית המשפט. בשל כך קבע קולה כי בסופו של דבר לא נגרם לשר נזק ממשי. בסיכום החלטתו כתב: "קבעתי כי הייתה פגיעה בזכות הטיעון של השר וממילא גם פגיעה בכללי הצדק הטבעי. עם זאת, בסופו של דבר לא נגרם לשר נזק, שכן עמדתו לגופה נשמעה, גם אם באיחור".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי מסר בתגובה: "כל מילה נוספת מיותרת. לא לעולם חוסן!" לדבריו, מדובר בקביעה חמורה של הנציב שלפיה הנשיא עמית פגע בכללי הצדק הטבעי.