סיכום מיוחד: מה שהיה בראש השנה תשפ"ז בחצרות הקודש והיכלי הישיבות

בכל בתי הכנסת ברחבי הארץ והעולם עברו ימי הדין בחרדת קודש, רבבות אלפי ישראל המליכו את הקב"ה בתפילות ובתקיעת שופר.

עשרות אלפי מתפללים מכל רחבי העולם שהו בימי ראש השנה באומן שבאוקראינה על יד ציונו של רבי נחמן מברסלב. על פי ההערכות השתתפו בקיבוץ באומן למעלה מ-65,000 איש. למרות המשתתפים הרבים, הקיבוץ עבר בשלום וללא אירועים חריגים, הודות להיערכות המוקדמת של איחוד ברסלב באומן ושיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. רבבות נהרו בחג השני של ראש השנה ל'מעמד התשליך' באומן, אמבולנסים וחובשי איחוד הצלה אבטחו את שלומם של הרבבות.

כמדי שנה 'בחדרי חרדים' מגיש סיכום חג של שני ימי ראש השנה תשפ"ז בחצרות הקודש ובהיכלי הישיבות, במחיצתם של גדולי ישראל.

קהילות קודש יקדישו בקול.

בחצרות החסידים והאדמו"רים:

חסידות גור: 40 אלף חסידים ותשע בריתות

בחצר חסידות גור שהו 40 אלף נפש במרכז העולמי של החסידות בירושלים. סיימו ביום הראשון בשעה 13:21 וביום השני בשעה 13:22. הרבי היה בכל התפילות ברצף ללא אירוע חריג. בתקיעות של מלכיות בלחש, חזרו שוב על התקיעות לאחר שהרבי לא המשיך את התפילה והבינו שמרמז שיחזרו שוב. הבעל תוקע היה הרב משה אריה ויינשטיין והבעל מקרא הרב מרדכי וולקוביץ, הרב של גור בער.

החזן הרב גדליה משה לב נחלש ולא הצליח לשרוד על העמוד, והחליפו החזן דוד יהושע שיינפלד שניגש בשחרית עד "המלך". למוסף הגישו חזן חדש, הרב ישראל קורניק מבני ברק. ביום הראשון קרא בתורה הרב אברהם קונופניצקי וביום השני הרב משה יהודה קרול. ביום הראשון הייתה ברית אחת, וביום השני תשע בריתות בלעה"ר.

חסידות בעלזא: שיחת ההכנה והמניין של הבחורים

בערב התקדש החג, נשא שיחת הכנה בהיכל בית המדרש הגדול של בעלזא המשפיע הרה"צ רבי אברהם אלימלך בידרמן. ביום הראשון סיימו בשעה 17:00 וביום השני ב-18:40 עם מנחה. הרבי ירד למניין של הבחורים ב"גרויסע שטוב", שם ניגשו לתפילות פסוקי דזמרה ושחרית בשני הימים נכדי האדמו"ר הרה"ג רבי שלום רוקח והרה"ג רבי אברהם שמואל צבי רוקח. את התקיעות דמיושב תקע הרה"ג רבי שלום לבחורים.

ר' מיילך בידרמן בשיחה בבעלזא בערב החגצילום: אנשיל בעק

חסידות ויז'ניץ: הרבי ניגש לפני התיבה במסירות נפש

בחסידות ויז'ניץ התרגשו אלפי החסידים לחזות באדמו"ר ניגש לפני התיבה בתפילות למרות חולשתו הגדולה, ואף בלילה השני, שבו כיבד את הגר"מ ארנסטר, התעקש הרבי לעבור לפני התיבה.

בליל ראשון של יום טוב שמעו קולו מקצה לקצה בקול רעש גדול. בתחילת מוסף שמעו קולו, בהמשך נחלש וכמעט לא שמעו. בתפילת מוסף ביום הראשון הייתה הפסקה של 15 דקות. את השולחנות הטהורים בשני הלילות ערך מיד לאחר התפילה.

בלילה הראשון אמר הרבי "לשנה טובה" לכולם ביחד, ולאחר מכן עברו הרבבות לפני הגה"צ רבי חיים מאיר הגר אב"ד ויז'ניץ, לאמירת לשנה טובה.

כמו כן, בלילה הראשון כבה החשמל לכמה דקות בבית המדרש הגדול של ויז'ניץ עקב הפסקת חשמל באזור.

הרבי מויז'ניץ בנעילת החגצילום: שוקי לרר

השינוי במנהג בצאנז, ה'מי שברך' לרפואת האדמו"רים והקריאה לבעלי הבתים

בשל הציבור האדיר שהגיע והשעה המאוחרת, בליל יו"ט הראשון בירך הרבי מצאנז את הקהל ג"פ לשנה טובה, וכן הקהל בירך חזרה כולם יחדיו ולא עברו כבעבר. בקריאת התורה עשה הרבי 'מי שברך' בנפרד לאדמו"רים מבעלזא, ויז'ניץ, באיאן והורדנקא, לרפו"ש.

ביום הראשון סיימו בשעה 18:00, וביום השני בשעה-18:40. בשיחה שמסר האדמו"ר בטיש נעילת החג, ביקש מהחסידים שלא לומדים בכוללים שיצטרפו למבחנים שעושים גם לבעלי בתים תחת הארגון של צאנז "משתמרת", לקראת מסכת פסחים שמתחילים החודש.

שמחת הברית בקרלין סטולין והקדיש היחיד

בחסידות קרלין סטולין התקיימה בבוקר החג הראשון שמחת הברית לרגל הולדת הנכד לאדמו"ר מקרלין סטולין, בן לחתנו הרה"ג ר' מיכאל אליעזר קאהן. כמו כן היו עשרה קידושים בחג הראשון בבוקר.

ה"וואך נאכט" נערך בליל שבת קודש, יום א' דר"ה, אחר תפילת מעריב, בטיש "אגוט יאר", כשלאחר מכן עברו החסידים להתברך אצל הרבי. מדובר ב'קריאת שמע' הגדולה ביותר שבה 7,000 איש אומרים 'שמע ישראל' ליד התינוק.

בחג נרשם שינוי שרק אחד אומר קדיש יתום, והרה"ח ר' משה דזאלובסקי נעמד על הבימה ואמר היחיד קדיש יתום בכדי למנוע בלבול.

מחזור עתיק בויז'ניץ והעלייה ב-30 אלף דולר

בחסידות ויז'ניץ הגיע בערב החג העסקן הרב יוסף אריה כץ מארה"ב והביא לקראת ראש השנה לאדמו"ר מויז'ניץ מחזור נדיר עתיק מסבו בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זיע"א. הרבי לבש את הקיטל העתיק של ה'אהבת שלום' והעלייה של האדמו"ר נמכרה ב-30 אלף דולר לטובת בניית המרכז העולמי. בעת שעלה הרבי לתורה ביקש להכריז והרבי עשה 'מי שברך' לרפואת אחיו האדמו"ר מויז'ניץ.

הרבי מויז'ניץ עם המחזור של האמרי חייםצילום: יהושע פרוכטר

חסידות תולדות אהרן: הטיש שונה והקידוש הוקדם

בחסידות תולדות אהרן בשכונת מאה שערים, מיד לאחר התפילה בלילה הראשון הציבו במה והאדמו"ר שר את הזמירות מיד בקידוש אחרי מעריב, ולא כמו בכל שנה שעוברים אלפי החסידים קודם ל'לשנה טובה'. השנה הוחלט לעשות הפוך ולעשות קודם כול קידוש, והטיש נמשך אחרי אמירת לשנה טובה שנמשכה יותר משלוש שעות. ביום הראשון סיימו בשעה 17:00 ביחד עם מנחה, וביום השני בשעה 18:20.

חסידות תולדות אברהם יצחק: הרבי אחז בידיהם של הנגידים

בחסידות תולדות אברהם יצחק במאה שערים בליל החג הראשון בעת שירת 'בואי בשלום' הרבי אחז בידיהם של הנגידים ר' שמילי הורביץ ור' שמעיה רייך. הרבי תקע בשופר בשלושים התקיעות הראשונות ואחר כך נתן לבניו. כמו כן ניגש האדמו"ר לתפילת מוסף בשני הימים.

כניסת ראש השנה בתולדות אברהם יצחקצילום: ברוך גודלבסקי

דרמה בדושינסקיא: לאחר 50 שנות נתק - הרבי הוסיף את הרבי מבעלזא ב'מי שברך'

הרבי מדושינסקיא הדהים את אלפי החסידים במהלך יום א' של ראש השנה, בעת עריכת 'מי שברך' לחולים. לאחר עלייה לתורה, נוהג הרבי להזכיר את שמות האדמו"רים וגדולי הדור הזקוקים לרפואה. ראשון הזכיר האדמו"ר מוויז'ניץ, ומיד לאחר מכן פנה הרבי לגבאי המכריז את השמות וביקש להוסיף: "ישכר דוב בן מרים".

אלפי החסידים הוכו בתדהמה למשמע השם, כשהבינו כי הרבי מזכיר לרפואה את האדמו"ר מבעלזא. מדובר במחווה יוצאת דופן על רקע 50 שנות נתק בין העדה החרדית לחצר הקודש בעלזא, שראשיתו עוד בתקופת אביו, האדמו"ר המהרי"ם זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית בירושלים. במהלך השנים נעשו ניסיונות שונים להביא לסיום המחלוקת ולהשכנת שלום, אך אלו לא צלחו עד כה. כעת, לאחר המחווה הפומבית והמפתיעה בעיצומו של ראש השנה, נראה כי ייתכן ש-50 שנות הנתק קרבות לסיומן, אומרים החסידים.

חסידות סערט ויז'ניץ: חלוקת 3,000 רימונים ותקלה בחשמל

בחצר חסידות סערט ויז'ניץ בחיפה: התחילו בשני הימים בשעה 8:00 וסיימו בשעה 16:15. האדמו"ר ניגש לתפילת מעריב, "המלך" ותפילת מוסף, וערך 'מי שברך' לרפואתו של האדמו"ר מויז'ניץ. בטיש בלילה השני האדמו"ר חילק למעלה מ-3,000 רימונים לכל החסידים מנער ועד זקן. בתפילת מוסף ביום השני נשרף נתיך בלוח החשמל ובמהלך התפילה לא פעלו המזגנים.

חסידות סאדיגורה: נוסח חדש ב'זכרונות' וברית לפני התקיעות

בחצר חסידות סאדיגורה מחמת חוסר מקום העמידו על הגלריות פארנצ'עס והבחורים עמדו על הפארנצ'עס בשעת התפילות. בלילה הראשון אחר תפילת מעריב נכנס האדמו"ר להיכל התפילה המיוחד של הילדים, שם מתפללים מאות מילדי החסידות בהשגחת משגיחים מיוחדים, והאדמו"ר נכנס ובירך את כולם בברכת שנה טובה. לאחר מכן עברו כל הקהל במשך כשעה וחצי לברך ולהתברך בברכת השנים. בסיום הגיע הרבי כמידי שנה לבית הרבנית זלמנוביץ מגארליץ לברכה בברכת השנים.

בלילה השני כמנהג רוז'ין ערך האדמו"ר את הקידוש המיוחד ובירך את ברכת שהחיינו. במהלך הקידוש שר הרבי עם כל הציבור את קטע התפילה "זכרונות" שבמוסף, אשר בשנה זו האדמו"ר התאים נוסח חדש ומיוחד ושרו אותו פעמים רבות בהתעוררות רבה.

ביום השני קודם תקיעת שופר נערכה ברית. במהלך תפילת מוסף בתקיעות יצא האדמו"ר מחדר התפילה ועורר את הקהל לתפילה והתעוררות, במיוחד בניגון "ארשת שפתינו".

במוצאי יום טוב ערך האדמו"ר את ההבדלה בהיכל הסאלאש ברוב עם, ושרו בתחינה ובשמחה את הניגון "אבינו מלכנו פתח שערי שמים", ואחר כך עברו החסידים במשך זמן רב לברכת גמר חתימה טובה.

הרבי מסאדיגורה בנעילת החגצילום: שוקי לרר

דאגה בליל החג: האדמו"ר ממודז'יץ פונה לבית החולים ושב להתפלל לפני התיבה

בליל החג הראשון חש האדמו"ר ממודז'יץ בחולשה כללית. בעצת רופאיו הוחלט שהאדמו"ר יתפנה לבית החולים מעייני הישועה לצורך בדיקות רפואיות. האדמו"ר שהה בבית החולים במשך כל הלילה, ולאחר שעבר את כל הבדיקות הוחלט לשחררו. האדמו"ר שב לבית מדרשו בשעה 7:00 בבוקר ובשעה 7:25 נכנס לתפילת שחרית. האדמו"ר עבר לפני התיבה בשני הימים בחזרת הש"ץ של שחרית ובמוסף בכוחות על-אנושיים.

בחסידות קוראים לציבור להמשיך להתפלל להמשך חיזוק כוחותיו ובריאותו של האדמו"ר רבי חיים שאול בן ביילא רחל לרפו"ש.

בחסידות גם חנכו בראש השנה את ארון הקודש החדש בגובה 11 מטרים עם ציפוי זהב טהור מאיטליה.

הרבי ממודז'יץ בנעילת החגצילום: שוקי לרר

חצר חסידות נדבורנה: השטריימל של ה'באר יעקב' והניגון המרומם

בחצר חסידות נדבורנה סיימו ביום הראשון בשעה 17:45, וביום השני בשעה 17:20. השנה לראשונה הבעל תפילה המפורסם ר' שמחה אלבוים לא ניגש לפסוקי דזמרה, ומי שניגש במקומו היה בנו הגדול של הרבי, הרה"צ רבי חיים מרדכי רוזנבוים. בליל החג הראשון חבש הרבי את השטריימל של אביו הרבי ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל. ביום השני סימן הרבי ב'עלינו לשבח' במוסף לשיר את הניגון 'ויקבלו כולם', ניגון שגרם להתרוממות גדולה. ביום הראשון והשני ביקש הרבי ב'היום הרת עולם' הראשון שרק הילדים ישירו.

הרבי מנדבורנה בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

חסידות סטריקוב: התפילות בסמינר גור והברכה הכללית

בחצר חסידות סטריקוב התפללו בסמינר גור גם השנה, כי בבית המדרש החדש ברחוב אלשיך שבנייתו הסתיימה עדיין אין מזגנים. בליל החג לאחר התפילה אמר הרבי 'לשנה טובה' שלוש פעמים לכלל החסידים, ולאחר מכן רק עברו לתת יד ולא לכל אחד ברכה אישית. התחילו בשעה 7:30 בבוקר, וביום הראשון סיימו מוסף ב-17:02 ומנחה בשעה 17:50. ביום השני סיימו מוסף ב-17:25 ומנחה ב-18:10. בשני הימים עשה האדמו"ר שליט"א 'מי שברך' לאדמו"ר מויז'ניץ.

השינוי המפתיע של המסורת באשדוד בעקבות התרגיל של האדמו"ר

מסורת של שנים רבות הייתה נהוגה באשדוד, כאשר האדמו"ר בעל ה'תפארת מרדכי' מפיטסבורג זצוק"ל היה מקפיד מדי שנה בליל ראש השנה לאחר תפילת ערבית לעלות למעונו של מרן ראש ישיבת גרודנא הגרד"צ קרלנשטיין זצו"ל להתברך מפיו ב'שנה טובה' ולברכו. עם הסתלקותו של הגרד"צ המשיך האדמו"ר זצ"ל במנהגו והיה עולה לביתו של ראש הישיבה שליט"א הגאון רבי משה שמידע.

לאחר הסתלקותו של האדמו"ר זצ"ל הפתיע הגר"מ שמידע והקדים את האדמו"ר מפיטסבורג והגיע בעצמו אחר התפילה בליל החג לברך ולהתברך. האדמו"ר שליט"א מחה נמרצות וטען כי אין זה כבוד התורה בהטרחת ראש הישיבה, אולם ראש הישיבה המשיך כך גם בשנים לאחר מכן.

השנה החליט האדמו"ר לעשות מעשה, והקדים כאשר בליל ערב ראש השנה, 'ליל זכור ברית', קרוב לחצות לילה, עלה למעונו של ראש הישיבה הגר"מ שמידע לברך ולהתברך, ובכך קבע עובדה בשטח שראש הישיבה לא יטרח להגיע אליו.

הרבי מפיטסבורג אצל הגר"מ שמידעצילום: ארכיון

משכנות הרועים: אלפים עברו להתברך וה'תשליך' בבית המדרש

אצל זקן אדמו"רי העדה החרדית האדמו"ר ממשכנות הרועים התקיימו התפילות בבית מדרשו ברחוב מאה שערים, כאשר הבחורים התפללו בגלריות והילדים בביהמ"ד צעהלים שברחוב בתי אונגרין. לאחר התפילה עבר כל הקהל ואיתם אלפי תושבי ירושלים במשך שעה ארוכה, כאשר הציבור עובר קבוצות קבוצות ומברך את הרבי בברכת לשנה טובה, והאדמו"ר מברך כל קבוצה בברכת "גם אתם".

ביום ראשון התחילו תפילת שחרית בשעה 7:00 והתפללו תפילת מנחה מיד לאחר מוסף וסיימו בשעה 15:50. ביום שני התחילו תפילת שחרית בשעה 7:05, ולפני התקיעות נשא האדמו"ר מדברות קדשו בעניין הטעמים בתקיעת שופר לעורר בתשובה ועניין המלכויות. תפילת מוסף גמרו בשעה 15:55.

תפילת מנחה ביום השני התחילו בשעה 17:45, כאשר לאחר מכן התקיים מנהג תשליך בבית מדרשנו, כאשר בערב יום טוב כבר הובאה למקום קופסה גדולה עם מים ודגים. לאחר מכן התקיים השולחן הטהור של נעילת החג, כאשר האדמו"ר נשא מדברות קדשו בעניין תשובה מתוך שמחה ובושה. לאחר מכן התפללו תפילת מעריב של מוצאי יום טוב והקהל עבר להתברך.

חסידות בוטושאן: הורה לזרוק את הקביים והחסיד נרפא

בחצר חסידות בוטושאן: השנה לראשונה לאחר שסיימו תפילת מנחה בערב החג, לפני שהתחילו תפילת מעריב, הורה האדמו"ר לומר ספר ראשון בתהילים פרק בפרק כל הציבור, כשלאחר מכן ישלים כל אחד את ספר התהילים בזמן שמתאים לו.

דבר מרתק התרחש בלילה הראשון של ראש השנה, לאחר התפילה, כשהציבור עבר להתברך לשנה טובה מהאדמו"ר: עבר אחד מהחסידים להתברך מהאדמו"ר, כשהאדמו"ר ראה שהוא הולך בקושי רב עם קביים. שאל אותו האדמו"ר מדוע הוא הולך עם קביים, וענה שהתפשט לו זיהום חמור ברגל ובקושי יכול ללכת, והוא חייב להסתייע בקביים. האדמו"ר הורה לו בביטול לזרוק את הקביים באמרו: "אתה לא צריך את זה". למחרת בבוקר בא החסיד לתפילה כאחד האדם, כשהוא הולך על שתי רגליו כבימים ימימה.

הרבי מבוטושאן בהבדלה במוצאי ר"הצילום: מאיר פרידמן

בחצרות גדולי ישראל והיכלי הישיבות:

פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך: התפילה בהר המנוחות והידור בתקיעות

פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שהה כמנהגו בראש השנה עם תלמידיו בקריית הישיבה ברמת בית שמש. בדרכו לישיבה עבר פוסק הדור ברכבו בסמוך להר המנוחות, שם העתיר בתפילה עבור תורמי 'טהרת המשפחה' בזכות גדולי הדור הקבורים שם.

המונים מתושבי בית שמש הגיעו לישיבה בכדי להתברך בשנה טובה, וכן לשמוע את שיחות החיזוק שמסר לפני מעריב ולפני התקיעות. בדבריו עורר על כך שישנן גזירות קשות שעלינו לקרוע בתפילות ובתחנונים לפני השי"ת, וזעק בדבריו: "טאטע טאטע אויב רחמנות אויף אידישע קינדער...". וכן הרחיב על קדושת היום שבו ממליכים עלינו את הקב"ה, וחזר על דברי הערוך לנר שבר"ה שחל בשבת אנחנו צריכים את זכות השבת שתגן עלינו, ולכן חשוב לקבל עלינו חיזוקים בהלכות שבת.

פוסק הדור שימש ביום השני כמקריא לבעל תוקע כשהוא מהדר לצאת אף תקיעות חזו"א ותקיעות כמסורת יהדות תימן, ואף עלה לתורה בשני הימים ולאחר העלייה ערך 'מי שברך' לגדולי הדור, וכן הזכיר את תורמי הישיבה שלקחו על עצמם חלק נכבד בעלויות בניית בנייני הישיבה.

פוסק הדור בערב החג בישיבתו בבית שמשצילום: ש.ד

ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן: "וכן למתוק" והנהגות החזון איש

רבנו ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן קיים את תפילות החג בהיכל בית מדרשו בישיבת רשב"י בבני ברק. לאחר תפילת מעריב בליל החג הראשון עברו אלפים על פני ראש הישיבה להתברך בברכת השנים. השנה עקב העומס הגדול השיב ראש הישיבה לכל אחד ואחד "וכן למר". לאחד מחשובי תלמידיו שהגיע להתברך אמר הגרמ"צ בצחות: "קשה לי לומר לך 'וכן למר', לך צריך להגיד 'וכן למתוק'"...

ביום השני שימש כבעל מקריא לבעל תוקע, זאת על פי דקדוקי ההלכה שקיבל מרבו מרן החזון איש זצ"ל. קודם לתקיעת שופר השמיע ראש הישיבה דברי כיבושין והתעוררות לתשובה ולחשבון הנפש, וכמידי שנה בשנה הביא את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה בעניין תקיעת שופר.

הגרמ"צ ברגמן בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

מנהיג עולם הישיבות הגרמ"ה הירש בסלבודקה

מנהיג עולם הישיבות, ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, התפלל את תפילות ראש השנה בהיכל ישיבת סלבודקה. בליל החג אלפים רבים עלו להיכל הישיבה להתברך בברכת 'לשנה טובה', כאשר מספר גבאים שהוכשרו לכך מבעוד מועד מנווטים את הקהל העצום בסדר מופתי.

הגרמ"ה הירש בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

ישיבת פוניבז': המניין הליטאי הגדול בעולם והתקיעות המיוחדות

אלפי תלמידי ישיבת פוניבז' התפללו את תפילות ראש השנה בהתעוררות ובהתלהבות במניין הישיבתי הגדול בעולם, כאשר קרוב לשלושת אלפים מתפללים מתלמידי הישיבה ובוגריה התפללו בצוותא חדא בראשות ראשי ורבני הישיבה, ובראשם ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי.

בליל ראש השנה עברו אלפי תלמידי הישיבה ועוד המונים מתושבי העיר בני ברק לברכת שנה טובה מראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בסדר מופתי במשך שעה ארוכה. לאחר התפילות ביום, מפאת השעה המאוחרת, עלה ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי על מדרגות ארון הקודש ובירך את כל אלפי התלמידים בברכת "גוט יום טוב".

תפילת שחרית התחילה בשני הימים בשעה שש וחצי בבוקר והסתיימה לאחר השעה שתיים וחצי בצהריים. למרות שביום הראשון שחל בשבת לא תקעו בשופר, הסתיימה התפילה בשני הימים באותה שעה, כיוון שמנהג הישיבה להאריך בפיוטים ביום הראשון של ראש השנה.

בעליות לתורה עלו לעליית כהן נשיא הישיבה הגאון רבי אליעזר כהנמן ובנו הגאון רבי יוסף כהנמן מרבני הישיבה. לעליית לוי עלו ביום הראשון הגאון רבי רפאל שמואלביץ מרבני הישיבה, וביום השני הגאון רבי ישכר דב לדרמן, אשר בגילו המופלג הקרוב לשנת המאה מגיע להתפלל בישיבה בצוותא עם תלמידי הישיבה. לעליית שלישי במשך עשרות שנים היו עולים ראשי הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל והגרב"ד פוברסקי כל אחד ביום אחד מראש השנה. לאחר פטירתו של הגרי"ג אדלשטיין בשנת תשפ"ג היה עולה לשלישי הגאון המתמיד רבי חיים בן רעשא רייזל ברמן לרפואה שלמה. בשנה זו, בעקבות מחלתו ושהותו בבית הרפואה, עלה לתורה לעליית שלישי הבעל תפילה בישיבה הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין, רבה של שכונת נאות יוסף. לעליית מפטיר עלה ראש הישיבה הגאון רבי חיים פרץ ברמן. בשתי העליות שהתווספו בשנה זו ביום הראשון שחל בשבת עלו ותיקי מתפללי הישיבה רבי יעקב מרגלית ורבי מנשה לינדנפלד.

ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי ערך לאחר העלייה לתורה 'מי שברך' מיוחד לרפואת עמוד הישיבה המתמיד השקדן הגאון רבי חיים בן רעשא רייזל ברמן, וכן לרפואת האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל בן לאה אסתר לרפו"ש.

הבעל תפילה בתפילת המוספים, רבי שאול אייזנשטיין, חידש השנה מספר מנגינות מאוצרו של החזן המפורסם רבי יוסלה רוזנבלט ז"ל בתפילת "הנני עני ממעש", ובחזרת הש"ץ על המילים "וקרב פזורינו" ובאמירת פסוקי מלכויות. כמו כן, כפי שהתחילו בשנה שעברה, שרו על תפילת "ארשת שפתינו" את הניגון של המשגיח רבי דן סגל. רגע של התעוררות היה בעת שהבעל תפילה רבי שאול התייפח בבכי ברגש רב דקות ארוכות ללא יכולת להמשיך בתפילה בברכת זכרונות, בהזכרת זכות עקידת יצחק להסיר חרון אף מעמך מעירך ומנחלתך.

הבעל תוקע בישיבה הוא הגאון רבי ישראל אדלשטיין, בנו וממשיך דרכו של אביו מרן הגרי"ג זצ"ל, שתקע את כל התקיעות בצלילות ובבהירות בלא לחזור אפילו פעם אחת. לאחר התפילה במשך שעה ארוכה הוא האציל מברכות פיו על בני הישיבה המצפים לזיווגם, כאשר הוא מברך כל אחד בפרטות ובמאור פנים שיבשרו בשורות טובות בקרוב.

לאחר התפילה תקע הגאון רבי אברהם שמחה אדלשטיין, בנו של הבעל תוקע רבי ישראל וחתנו של הגרח"פ ברמן, את התקיעות הנוספות לצאת ידי חובה בתקיעות שברים כפי שיטת הרמב"ן וכנהוג בישיבה כמקדמת דנא. כמו כן בפוניבז' מהדרים הבחורים לתקוע תקיעות רבות נוספות לצאת ידי חובת כל השיטות של רש"י והריטב"א ושיטת תרועה מתוך השבר ושבר מתיילל, כך שבמשך היום נשמעו בפנימיות ובאולמות האוכל בגבעת הישיבה תקיעות רבות נוספות. וכן בבתי הרמי"ם לצאת ידי חובת כל השיטות.

העומס העצום והדוחק הורגשו מאוד בתפילות ראש השנה בישיבה, ואף נרשמו מספר מקרים של התעלפויות שטופלו במקום. הנהלת הישיבה הוסיפה מערכת מיזוג מיוחדת ועוצמתית מעל ארון הקודש בכדי להקל על עומס החום.

הבעל תוקע הגר"י אדלשטיין בערב ר"ה אצל הגרב"ד פוברסקיצילום: שוקי לרר

המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל: עליית 'לוי' וה'פתיחה' ב-50 אלף דולר

אצל המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל בבית מדרשו בגבעת משה בירושלים, שניגש לפני העמוד בתפילת מוסף בשני הימים, נמכרה עליית 'לוי' וה'פתיחה' בשני הימים לזכותו של המשגיח ב-50 אלף דולר.

ישיבת מיר: חמישה מניינים ובכיות מרגשות במוסף

בהיכל ממלכת התורה ישיבת מיר התקיימו חמישה מניינים לתפילות ראש השנה. המניין המרכזי נערך בבניין המרכזי, בראשות ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל והגר"י אזרחי. לפני העמוד בתפילת מעריב בליל החג ובתפילת מוסף ניגש המשגיח ברגש רב ובדמעות. בליל החג עברו אלפי מתפללים, בהם תלמידי הישיבה ובוגריה, להתברך מראשי הישיבה. תור ארוך במיוחד ניכר אצל המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל, שנמשך במשך שעות רבות.

ביום השני של החג, קודם התקיעות, נשא ראש הישיבה דברי התעוררות, כמסורת זקנו, ראשי הישיבה זצ"ל. בית המדרש היה מלא עד אפס מקום. תפילת היום הראשון של החג הסתיימה בשעה 13:40, ואילו ביום השני הסתיימה התפילה בשעה 14:00.

בליל היום השני התפלל ראש הישיבה הגרא"י פינקל יחד עם בני חו"ל, וכן נשא שיחה מיוחדת קודם תפילת מעריב. המשגיח הגה"צ הגר"ב שליט"א נשא דברים בפני בני חו"ל, תושבי אירופה.

בהיכל ישיבת מיר במודיעין עילית ניגש לפני התיבה ברגש רב הגאון רבי שמריהו יוסף פינקל בתפילות מעריב ומוסף, ולתפילת שחרית ניגש הגאון רבי אליהו גודלבסקי. בית המדרש היה מלא עד אפס מקום, בלמעלה מאלף מתפללים. מאות מבני הישיבה ומתושבי העיר עברו בליל החג להתברך מראשי ורבני הישיבה.

ביום שבת קודש נערכה שמחת הברית לנכדו של המשגיח מלייקווד, הגאון רבי ראובן הכסטר, בן לבנו חביבו הרב יהודה לייב הכסטר. בסנדקאות כובד הסבא, המשגיח. במהלך היום עברו רבים מבחורי הישיבה ומתושבי העיר להתברך מהמשגיח.

הגאון הצדיק רבי מאיר גריינמן: מנהג החזון איש ושאלת הבקשות בשבת

את תפילות החג התפלל הגאון הצדיק הישיש רבי מאיר גריינמן בבית המדרש הגדול של אחיו הגר"ח זצ"ל ברחוב חידושי הרי"ם, כאשר לאחר התפילה עברו המונים ממתפללי המקום וכן מבתי הכנסת והישיבות באזור להתברך בברכת השנים, וכן לאורך הדרך לביתו ניגש קהל רב של בני תורה עם ילדיהם לזכות להתברך בשנה טובה.

כמנהגו זה עשרות בשנים שימש הגר"מ כ'בעל מקריא' לבעל תוקע, וזאת על פי ההנהגות ודקדוקי ההלכה שקיבל מדודו ורבו מרן החזון איש זצ"ל, אשר ידוע שהגר"מ שיבדל"ח היה נוכח מידי שנה בזמן שהבעל תוקע אצל החזו"א (רבי שלמה כהן זצ"ל) היה מגיע בימים שקודם ראש השנה לתקוע בפני החזו"א ולקבל את הוראותיו.

כשנשאל האם אפשר לבקש בראש השנה בקשות פרטיות, השיב שמרן החזו"א אחז שמותר לבקש בר"ה בקשות פרטיות, אך יש לדון האם הוא הדין גם בר"ה שחל בשבת, או שבשבת הדין שונה, וכפי שלא אומרים אבינו מלכנו בתפילה בר"ה שחל בשבת (והמשנה ברורה מסביר שזה משום שאין שואלין צרכים בשבת).

ישיבת הנגב 'שכר שכיר': הבן שהמשיך את אביו הבעל תוקע

בישיבת הנגב 'שכר שכיר' בנתיבות שהו ראשי הישיבה ובראשם ראש הישיבה הגאון רבי אריה לוי חבר המועצת בקמפוס הישיבה שעובר שיפוצים נרחבים. עם כניסת יום הדין עברו מאות תלמידי הישיבה במשך כ-3 שעות אצל ראשי ורבני הישיבה להתברך בברכת לשנה טובה, זאת על פי תקנת ראש הישיבה הגר"א לוי כדי למנוע טירחא דציבורא לאחר תפילת מעריב. התרגשות גדולה הייתה בקרב בני הישיבה לקבל את ראש הישיבה וחבר המועצת לראש השנה לקמפוס הישיבה לאחר שלא חש בטוב בחודשים האחרונים.

במשך כ-50 שנה תקע בשופר הגר"מ בוטבול זצ"ל, שהחריד את הלבבות בתקיעות ובתפילות מעומק הלב, ולמגינת לב נפטר בערב פסח תשפ"ה. על פי הכרעת ראשי הישיבה, בנו הגרי"מ בוטבול המשיך את דרכו ותקע בשופר בימי ראש השנה בהיכל הישיבה. לתפילות מוסף ביום א' ניגש הרב פרקש שניגש בישיבה כבר למעלה מ-60 שנה, וביום ב' ניגש הרב יוסף ישראלי מרבני הישיבה. בשני הימים סיימו באזור השעה 14:00. בתפילת מעריב במוצאי ראש השנה ניגש לפני העמוד המשגיח הגר"מ קון שעורר את הבחורים.

עוברים להתברך אצל הגר"א לוי בערב ר"הצילום: באדיבות המצלם

ראש ישיבת 'עטרת שלמה' הגרש"ב סורוצקין באומן

ראש ישיבת 'עטרת שלמה' הגאון רבי שלום בער סורוצקין ששהה לראשונה באומן בראש השנה התפלל בליל החג הראשון בקלויז המרכזי של ברסלב, בבוקר הראשון והשני במניין הנץ של הנגיד לייזר שיינר. בליל החג הראשון ביקר אצל הגאון רבי צבי חשין ממיר ושוחחו ארוכות, ובליל החג השני התפלל במניין של הגאון הצדיק רבי גמליאל רבינוביץ.

הגרש"ב סורוצקין באומןצילום: באדיבות המצלם

הגר"ח פיינשטיין: מעמד הקוויטלאך וברכת השנים

ביום הראשון של ראש השנה, במסגרת תפילה על תורמי קופת 'מקבלי עול תורה', ערך ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין 'מי שברך' מיוחד בהתרגשות גדולה לרפואתו השלמה של הגרי"ב שרייבר. בשל ריבוי הפונים לברכה וישועה ולמסור קוויטל עם שמות לתפילה, הותקן בערב ראש השנה מעמד מיוחד להנחת פתקים עם שמות לברכה וישועה בפתח ביתו של ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין.

בערב החג לאחר תפילת מנחה גדולה ושיחת הכנה לראש השנה בהיכל הישיבה בקרית ישיבת עטרת שלמה בראשון לציון, התקיים מעמד ברכת השנים שבו עברו במשך כשעתיים למעלה מאלף תלמידי הישיבה להתברך באופן אישי ופרטי מראש הישיבה. לרגל העומס העצום התקיים המעמד בהיכל הישיבה כאשר מאות הבחורים עומדים בשורות וממתינים לתורם.

ישיבת פוניבז': המשגיח ניגש לעמוד והתהילים לפני התקיעות

בישיבת פוניבז' שבראשות ראש הישיבה הגאון רבי שמואל מרקוביץ, בליל א' דראש השנה, נרשמה השנה התרגשות מיוחדת בהיכל הישיבה, כאשר השליח ציבור המיתולוגי, המשגיח הגה”צ רבי אהרן זאב גרוסברד, ניגש בליל החג הראשון לתפילת מעריב, ולא הורגשה עליו חולשתו. המשגיח שליט”א משמש כחזן בהיכל הישיבה כבר קרוב לארבעים שנה, עוד מתקופתם של מרנן הגרא”מ שך והגר”ד פוברסקי זצ”ל ולצידו של החזן הבלתי נשכח רבי צבי אייזנשטיין זצ"ל.

לפני תפילת ערבית נאמרו פרקי תהילים, פסוק בפסוק, וכן "יהי רצון" מיוחד, וזאת בעקבות הגזירה המרחפת על הישיבה הקדושה. לאחר תפילת ערבית עברו האלפים להתברך מראשי הישיבה ורבניה, ה"לשנה טובה" הסתיים בסביבות השעה 22:30 בלילה. לפני פסוקי "למנצח" שקודם התקיעות נאמרו שוב פרקי תהילים בהתעוררות עצומה על ידי הגר"מ קופמן שליט"א מראשי הישיבה, ובאורח נדיר נשא דברים קצרים לפני התקיעות ראש הישיבה. ביום הראשון הסתיימה התפילה בשעה 14:15, ביום השני בשעה 14:40.

ישיבת 'בית מתתיהו': שרפה בפנימייה שהסתיימה בחסד

בישיבת 'בית מתתיהו' ביום הראשון סיימו בשעה 14:30, ביום השני בשעה 15:15. המקריא: ראש הישיבה הגאון רבי צבי ויסבקר, חזן מוסף בשני הימים הגאון רבי יהודה ויסבקר מראשי הישיבה. בישיבה פרצה שרפה בפנימייה שמכונה 'סורוצקין', אך בחסדי שמים האש לא התפשטה.

ישיבת 'קרית מלך': שעתיים של ברכת השנים והמנהג ממרן שר התורה

בליל החג לאחר תפילת מעריב בהיכל ישיבת 'קרית מלך' עמד ראש הישיבה הגר"ש קנייבסקי על מקומו במשך למעלה משעתיים, כאשר מאות מבני הישיבה וכן רבים מבוגרי הישיבה במהלך השנים שהגיעו להשתתף ולקיים את תפילות החג בישיבה עוברים על פניו להתברך בברכת השנים, וראש הישיבה מברך כל אחד ואחד בברכת 'לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום'. רק לאחר שסיימו לעבור אחרוני הבחורים ניגשו להתברך ראשי הישיבה הגר"י קארפ והגר"ב רימר וכן הרמי"ם והמשגיחים, ורק אז נפנה ראש הישיבה לביתו לקיים את סעודת החג.

בתפילת מוסף בשני הימים שימש הגר"ש כשליח ציבור וכן כבעל קורא בקריאת התורה, וכן ערכו 'מי שברך' מיוחד למחותנו הגאון רבי ישראל בונים שרייבר לרפו"ש.

ישנה הנהגה מיוחדת שקיבל הגר"ש מאביו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, והיא שבסעודות ליל החג מביאים לשולחן את הסימנים בשני הלילות, אך בלילה השני לא אומרים את ה'יהי רצון' לפני אכילת הסימנים. הטעם להנהגה זו הוא שכיוון שחלק מהאנשים כבר נגזר דינם לטובה ביום הראשון, הרי שאמירת 'יהי רצון' והבקשה על מה שכבר נגזר לשנה הבאה כבר מיותרת.

ישיבת 'קול תורה': חזן חדש לימים הנוראים

בישיבת 'קול תורה' בשכונת בית וגן בירושלים התחדשו השנה בחזן חדש במקום החזן הוותיק הגאון רבי ישעיהו רוטנברג רב ביהמ"ד הגר"א שניגש כבר למעלה מיובל שנים בישיבה, במקומו ניגש הרב יהודה וולפין בנו של הגאון רבי רפאל וולפין מראשי הישיבה ונכדו של ראש הישיבה הגרמ"י שלזינגר.

ישיבת 'בית מאיר': החולשה של ראש הישיבה וההפסקה במוסף

בישיבת 'בית מאיר' בבני ברק ראש הישיבה הגאון רבי צבי רוטברג היה שרוי בחולשה גדולה, וביום הראשון המתינו שעה ורבע בהפסקה שראש הישיבה ייכנס למוסף. ראש הישיבה ניגש ונאלץ לשבת בחלק מהתפילה. ביום השני לא ניגש הגר"צ לתפילת מוסף, ובמקומו הגישו את אחיינו הגאון רבי יעקב יזרעאלי, נכדו של ראש הישיבה הגר"ז רוטברג זצ"ל.

המשגיח רבי חזקיהו מישקובסקי בהיכל ישיבת נר זרח - עוצם

משגיח ישיבת ארחות תורה הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שהה בראש השנה בישיבת 'נר זרח' - עוצם, יחד עם חתנו הגאון רבי שמואל אנסבכר, מראשי הישיבה. במוצאי החג נשא דברי התעוררות. לאחר מכן ראש הישיבה הגרי"ז פינשטיין מסר ועד כללי בפני בני הישיבה, כנהוג בישיבה בכל שנה.

הגר"ח מישקובסקי בנר זרח במוצאי החגצילום: י.י.ש

ישיבת 'כסא רחמים': 122 אלף דפי גמרא בפתיחת ההיכל

בהיכל ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק בראשות ראש הישיבה הגה"צ הרב צמח מאזוז: בימי החג עבר ראש הישיבה לפני התיבה כשליח ציבור בתפילות מוסף וכן שימש כבעל תוקע. בשיחת פתיחת החג עמד הגר"צ על מעלת ימים אלו שיש להתאמץ ולהשתדל בהם כי הם הקובעים לכל השנה כולה, עוד דיבר בשבח ומעלת לומדי התורה שהם המקיימים ומחזיקים את העולם כולו.

ראש הישיבה אמר כי אף החילונים יודעים ומכירים בכך, וציין כי בביקור אחד משרי הממשלה, שאינו חובש כיפה, בישיבה לפני כחודש נכנס לבית המדרש והביע התפעלות רבה מהלימוד והשקידה של בחורי הישיבה, והתבטא באוזניו: "הרב, האמת בזכותם אנו קיימים!". קודם תפילת מוסף ביום הראשון שאל הגר"צ כיצד חכמים מנעו מאיתנו מצווה גדולה כזו של תקיעת שופר והעניין החשוב של ערבוב השטן בשל איזה חשש לכאורה שולי שמא מישהו שאינו יודע ייכשל ויעביר את השופר ברשות הרבים? ראש הישיבה השיב כי השנה יש לנו מצווה גדולה אחרת והיא לשמוע בקול חז"ל שציוו עלינו שלא לתקוע בשופר בשנה כזו.

בפתיחת ההיכל של תפילת הפרנסה נהוג כי בכל תפילה נמכרת בדפי גמרא. הפתיחה נמכרה בכלל התפילות בסכומים גבוהים של עשרות אלפי דפים, כאשר בסך הכללי הגיע למספר שיא של 122,000 דפי גמרא. בהפטרה כובדו נכדי הגאון רבי רחמים מאזוז זצ"ל, מראשי הישיבה, שהלך לעולמו בשנה החולפת. את שיחת נעילת החג מסר המשגיח הגר"מ סגרון שדיבר בחשיבות קבלת קבלה טובה בימים אלו ובדרכי התשובה.

הגר"צ מאזוז בשיחה במוצאי החגצילום: ש.פ.ה