החות'ים משתלטים על באב אל-מנדב, והעולם ישלם את המחיר

החות׳ים מחזקים בימים האחרונים בצורה דרמטית את אחיזתם באזור מצר באב אל מנדב, אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר לסחר העולמי, שמחבר בין הים האדום למפרץ עדן ומשם לאוקיינוס ההודי.

לאחר השתלטותם על העיר מוח׳א ועל אזורים נוספים לאורך החוף התימני, הגיעו החות׳ים גם לאי פרים, שנמצא ממש בלב המצר ומחלק אותו לשני נתיבי שיט. בהמשך דווח כי השתלטו גם על איי חניש הסמוכים. המהלך מעניק להם יכולת תצפית ושליטה טובה בהרבה על התנועה הימית באזור.

עד היום החות׳ים איימו על ספינות בעיקר באמצעות טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה ששוגרו ממרחק. השליטה בשטח הקרוב כל כך לנתיב השיט מאפשרת להם לעקוב אחרי אוניות באמצעים פשוטים יותר וגם להשתמש באמצעי תקיפה זולים וקצרי טווח.

המשמעות הכלכלית אינה בהכרח עצירה מיידית של תנועת המכולות העולמית. חברות ספנות רבות כבר התרגלו מאז סוף 2023 לעקוף את ים סוף ולשוט סביב אפריקה, ולכן חלק מהעלויות וזמני ההפלגה הארוכים כבר מגולמים במערכת.

עם זאת, ההתפתחויות האחרונות מגיעות דווקא בזמן שחלק מחברות הספנות החלו לבחון חזרה הדרגתית לתעלת סואץ. היום הודיעה מארסק כי ארבעה שירותים נוספים שהיא מפעילה עם האפאג לויד יחזרו לעבור דרך התעלה. ההתחזקות החות׳ית עלולה כעת להקשות על החזרה הזאת אם רמת הסיכון שוב תעלה.

מי שנמצאת במצב מסוכן במיוחד היא סעודיה. בעקבות השיבושים במצר הורמוז היא הסתמכה יותר על צינור הנפט מזרח מערב, שמעביר נפט מהמזרח הסעודי אל חופי הים האדום. אלא שהצינור נפגע בתקיפה והושבת בחלקו, ובמקביל החות׳ים מגבירים את האיום גם על נתיב היציאה מהים האדום.

השילוב הזה מצמצם בצורה משמעותית את האפשרויות שעומדות בפני יצואניות הנפט במפרץ. גם איחוד האמירויות, שמסוגלת לעקוף חלקית את מצר הורמוז באמצעות צינורות אל מפרץ עומאן, עדיין תלויה בבאב אל מנדב כאשר הנפט שלה מיועד לאירופה דרך הים האדום ותעלת סואץ.

גם מצרים עלולה להיפגע. ההכנסות מתעלת סואץ כבר נפגעו קשות בשנים האחרונות בעקבות ירידה בתנועת הספינות בים האדום. כל החמרה נוספת בבאב אל מנדב מקשה על ההתאוששות של אחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר של מצרים.

ההשפעה המיידית ביותר כבר ניכרת במחירי האנרגיה. מחיר נפט ברנט טיפס היום ליותר מ 107 דולר לחבית, כאשר המשקיעים מתמחרים את הסיכון לפגיעה נוספת באספקת הנפט מהמזרח התיכון.

ומה לגבי ישראל? כאן התמונה מורכבת יותר.

רוב הסחורות שמגיעות לישראל מאסיה כבר אינן מסתמכות כיום על מעבר רגיל דרך באב אל מנדב, משום שחלק גדול מתנועת הספנות עבר בשנים האחרונות למסלול הארוך סביב אפריקה. גם נמל אילת ממלא כיום תפקיד קטן יחסית בסחר החוץ הישראלי.

לכן השתלטות חות׳ית נוספת אינה צפויה ליצור מחר בבוקר מחסור פתאומי במוצרים בישראל.

אבל ההשפעה העקיפה יכולה להיות משמעותית. אם מחירי הנפט יישארו ברמות הגבוהות הנוכחיות או ימשיכו לעלות, הדבר עלול להתגלגל למחירי הדלק, הטיסות, ההובלה הימית והיבשתית ולבסוף גם למחירי מוצרים ושירותים בישראל.

עליית מחירי האנרגיה גם מחזקת מחדש את האינפלציה בעולם ועלולה להקשות על בנקים מרכזיים להוריד ריבית. כלומר, גם אם האוניות שמביאות סחורה לישראל כבר רגילות להקיף את אפריקה, משבר אנרגיה עולמי עדיין מגיע בסופו של דבר גם לצרכן הישראלי.

בשלב הזה אין פתרון פשוט לאיום החות׳י. פעולה אווירית לבדה התקשתה לאורך השנים לסלק את הארגון מהאזורים שבהם הוא שולט, ואילו פעולה קרקעית רחבה תחייב כוח משמעותי ונכונות של מדינות באזור לקחת חלק במהלך מסוכן ויקר.

טורקיה מוזכרת כאחת המדינות שעשויות לקבל בעתיד תפקיד משמעותי יותר, בין היתר בגלל נוכחותה הצבאית באזור סומליה וקשריה הביטחוניים עם מדינות המפרץ. בשלב זה, עם זאת, אין החלטה ידועה על מהלך טורקי כזה.

הבעיה הגדולה יותר ברורה כבר עכשיו: אחרי שהעולם התרגל לחשש סביב מצר הורמוז, נוסף כעת לחץ משמעותי גם בצד השני של נתיבי האנרגיה באזור. שני מעברים ימיים קריטיים נמצאים תחת איום כמעט במקביל, וכל הסלמה נוספת יכולה להפוך את המשבר הביטחוני מהר מאוד למשבר כלכלי עולמי.