הפסקנו לפצח? ענף גרעיני האבטיח הצטמצם בחצי

אחד הנשנושים המזוהים ביותר עם התרבות הישראלית הולך ומאבד גובה. חקלאים בעמק החולה מדווחים כי השנה נאלצו לצמצם בכמחצית את שטחי הגידול של אבטיחי המללי, האבטיחים שמגודלים במיוחד לצורך הפקת הגרעינים הלבנים המוכרים.

הסיבה המרכזית, לדבריהם, פשוטה למדי. הדור הצעיר כמעט ואינו צורך גרעיני אבטיח כפי שעשו הדורות שלפניו.

בחברה לפיתוח הגליל מספרים לווינט כי לפי הערכות של מגדלים בענף, שוק גרעיני האבטיח הצטמצם בשנים האחרונות בשיעור של 60 עד 70 אחוז. לדבריהם, השינוי נובע משילוב של ירידה בביקוש ושל התחזקות גרעיני החמנייה המיובאים מסין.

גרעין האבטיח דורש מעט יותר עבודה. הוא קטן ודק יחסית וצריך לדעת איך לפצח אותו בצורה נכונה. עבור צרכנים צעירים רבים, כך טוענים המגדלים, מדובר במוצר שפשוט דורש יותר מדי מאמץ בהשוואה לגרעיני חמנייה גדולים ואחידים יותר.

גם היבוא משחק תפקיד משמעותי. בשוק הישראלי נמכרים כיום גרעיני חמנייה שמקורם בין היתר בסין ובארצות הברית, והזן הסיני הפך למתחרה משמעותי במיוחד עבור הגרעין המקומי.

אבטיח המללי עצמו הוא זן ותיק שמגודל בישראל בעיקר עבור הגרעינים ולא עבור הפרי. במהלך הקטיף והעיבוד מכונות מיוחדות מפרקות את האבטיחים, מוציאות את הגרעינים ומשאירות את שאר הפרי בשדה.

אבל החקלאים עדיין לא מוותרים על הענף.

בשנים האחרונות הם מנסים להכניס לשוק זן חדש של אבטיח לגרעינים, שמייצר גרעינים גדולים יותר וקלים יותר לפיצוח. התקווה היא שהמוצר החדש יתאים יותר להרגלי הצריכה של הדור הצעיר ויצליח לעצור את הירידה בביקוש.

עופר גרשוביץ, חקלאי ותיק מאליפלט, מעריך שהשינוי לא יקרה במהירות, אבל מאמין שגרעין גדול ונוח יותר עשוי בעתיד לפתוח מחדש את השוק.