הפד העלה את הריבית בארה"ב - ומאותת: העלאה נוספת בדרך

הבנק המרכזי של ארצות הברית העלה הערב (רביעי) את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4.00%, ואותת כי העלאות נוספות עשויות להגיע בחודשים הקרובים על רקע האינפלציה שנותרה גבוהה - כך דווח ברויטרס.

המשמעות של ההחלטה רחבה יותר מעצם העלאת הריבית. התחזיות החדשות של הפדרל ריזרב מצביעות על כך שהריבית הגבוהה בארה"ב צפויה להישאר איתנו עוד זמן - ואף לעלות פעם נוספת עד סוף השנה. עבור השווקים מדובר במסר משמעותי, לאחר תקופה שבה המשקיעים ניסו להעריך מתי תוכל ארה"ב להתחיל לעבור למדיניות של ריבית נמוכה יותר.

בדיווח נוסף של רויטרס, שהתמקד בתחזיות הכלכליות החדשות שפרסם הפד, עולה כי 18 מתוך 19 בכירי הבנק הגישו תחזית לריבית. 16 מהם צופים העלאה נוספת עד סוף השנה, בעוד שניים צופים שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית. יו"ר הפד קווין וורש עצמו ככל הנראה לא הגיש תחזית.

הנתון הזה הופך את ההחלטה הנוכחית למשמעותית במיוחד: הפד לא רק העלה את הריבית הערב, אלא מאותת שהמאבק באינפלציה עדיין רחוק מסיום. לפי התחזיות, הריבית צפויה לעמוד בסוף 2026 על 4.00%-4.25% ולהישאר בטווח זה גם בסוף 2027.

גם בחזית האינפלציה אין בשורה של ממש. תחזית האינפלציה, לפי מדד ההוצאה לצריכה פרטית, עודכנה ל-3.7% בסוף השנה, לעומת 3.6% בתחזית שפורסמה ביוני. בפד מעריכים כעת כי האינפלציה תחזור ליעד של 2% רק בשנת 2029 - שנה מאוחר יותר מכפי שהעריכו קודם.

"הפעולה שננקטה היום תתמוך בחזרה מהירה יותר ליעד של 2%", נמסר בהודעת הבנק המרכזי בתום ישיבה בת יומיים.

להחלטה יש משמעות גם מעבר לארה"ב. ריבית גבוהה יותר הופכת את האשראי ליקר יותר, משפיעה על שוק המשכנתאות האמריקני ועל פעילות החברות והצרכנים, ובמקביל עשויה להשפיע על הדולר, שוקי המניות והאג"ח - ולכן ההתפתחויות בפד נבחנות מקרוב גם בשווקים מחוץ לארה"ב.

במקביל, תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית הועלתה מ-2.2% ל-2.3%, ושיעור האבטלה צפוי לעמוד בסוף השנה על 4.1%, לעומת תחזית קודמת של 4.3%.

השווקים הגיבו להחלטה במתינות. הדולר התחזק מול האירו, מדד S&P 500 עלה בכ-0.3% והנאסד"ק בכ-0.7%. לפי כלי FedWatch של CME, ההסתברות המשתקפת מהמסחר להעלאת ריבית נוספת בישיבת הפד בסוף אוקטובר עלתה ל-56.5%, לעומת 54% לפני פרסום ההחלטה.

ברקע ללחצי המחירים נמצאים, לפי רויטרס, המכסים שהטיל ממשל טראמפ, הזעזוע במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן וההשקעות הגדולות בתחום הבינה המלאכותית.