מבצע הנדסי יוצא דופן: מקווה בן כ־2,000 שנה הועתק בשלמותו

במימון רשות מקרקעי ישראל, נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונת כרמי גת מקווה בן כ-2,000 שנה, המעיד על קיומו של יישוב יהודי מתקופת בית שני שלא היה ידוע במחקר. המקווה הונף באמצעות מנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות, ובעתיד יוחזר ויוצג בשטח ציבורי פתוח בלב השכונה

איך מעתיקים ממקומו מקווה טהרה שלם בן כ-2,000 שנה, במשקל 25 טון?

במבצע הנדסי-שימורי מורכב, העבירו לאחרונה משמרי מינהל השימור של רשות העתיקות למשמורת באוצרות המדינה מקווה מתקופת בית השני, שהתגלה בחפירה ארכיאולוגית בשכונת כרמי גת שבקריית גת. המבצע יצא לפועל במטרה להגן על המבנה הקדום מפגיעה במהלך עבודות הפיתוח של השכונה. בתום השלמת העבודות, יוחזר המקווה לאתר וישולב בשטח ציבורי פתוח שיעמוד בלב השכונה החדשה.

מקווה הטהרה התגלה בחפירה שניהלה רשות העתיקות, במימון רשות מקרקעי ישראל, אשר מימנה את כל עלויות חפירות ההצלה בשכונה, בסכום של כ-28 מיליון ש"ח. גילויו של המקווה סיפק עדות ברורה לקיומו של יישוב יהודי במקום לפני כ-2,000 שנה. בחפירת היישוב התגלו גם כלי מידה מאבן, אשר לפי ההלכה אינם מקבלים טומאה, ואשר היו נפוצים בשל כך בשימוש בקרב יהודים בתקופת בית שני.

העתקת המקווהצילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

לדברי אלנה קוגן זהבי, מעין מרגוליס ושירה ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "היישוב היהודי שגילינו כאן, הוא הראשון והיחיד המוכר באזור זה. בשפלת יהודה מוכרים אמנם יישובים יהודיים רבים מהתקופה הרומית, אבל בתפר שבין שפלת יהודה לצפון הנגב - לא היה ידוע עד עכשיו על יישוב יהודי".

על פי הממצאים בחפירה, היישוב ננטש, ככל הנראה, בימי מרד בר כוכבא. רק לאחר כ-500 שנה, בתקופה הביזנטית, התחדש היישוב במקום - הפעם, בהרכב אוכלוסייה אחר.

עם התקדמות עבודות הפיתוח, ניצבו אנשי מינהל השימור של רשות העתיקות בפני משימה חריגה: הצורך להעתיק מהמקום באופן זמני מבנה עתיק, השוקל כ-25 טונות ושרוחבו כ-4 מטרים, ולהעבירו בשלמותו אל אוצרות המדינה.

ארבעה מאנשי מינהל השימור עבדו במשך כשבועיים סביב המקווה, שהיה טמון באדמה. תחילה הם חפרו סביבו, וחשפו אותו מכל צדדיו. לאחר מכן בוצעו מתחתיו קידוחים צפופים, ובתוכם הושחלו קורות פלדה אשר חיזקו את המבנה ואפשרו לנתקו מן הקרקע.

העתקת המקווהצילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

גם הטיח העתיק שעל דופנות המקווה חייב טיפול מיוחד. כדי למנוע ממנו להתקלף בשל הרעידות הצפויות במהלך ההנפה והנסיעה, הוא כוסה בגזות ובחומרי הדבקה. המבנה כולו דופן וחוזק בחומר מוקצף, כדי שיוכל לעמוד בהרמה ובטלטלות הדרך.

אלא שגם לאחר שהמקווה נותק מן הקרקע, האתגר היה רחוק מסיום. בשל המרחק בין נקודת העמידה של המנוף לבין המקווה, נדרש מנוף ענק בעל כושר הרמה של 300 טונות כדי להניף את המבנה שמשקלו 25 טונות. רוחבו החריג של המקווה - כ-4 מטרים - חייב גם שימוש בעגלה ייעודית להובלת מטענים רחבים.

הובלת המקווה לבית גוברין הפכה למבצע בפני עצמו. לצורך מעבר המטען הרחב נסגר הכביש לתנועה, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה.

העתקת המקווהצילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"ברגע שמרימים מבנה כזה, אין דרך חזרה", אומר אייל קאחו, משמר בכיר ברשות העתיקות, שהוביל את המבצע. "אם הוא מתפרק - איבדנו את המקווה. לכן, צריך לחשוב על כל פרט מראש. יום לפני מבצע כזה אתה לא ישן. אתה בלחץ, כי האחריות היא שלך ואין מחיר לטעויות. גם אחרי 36 שנה ברשות העתיקות, בכל פעם האדרנלין עולה מחדש".

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "מקווה הטהרה שנחשף בקריית גת מוסיף נדבך חשוב להכרת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת הבית השני. המבצע המורכב שניהלה רשות העתיקות להעתקתו בשלמותו מבטא את המחויבות שלנו כמדינה לשמירה על נכסי המורשת גם בתנופת הפיתוח המואצת. שילובו בעתיד במרחב הציבורי של השכונה, יאפשר לתושבים ולמבקרים לפגוש עדות מוחשית ליישוב היהודי מלפני 2,000 שנה, במסגרת חיי היום-יום שלהם".