מתחזים לעורכי דין ולעיתונאים: הונאת הענק שמפילה ישראלים

גל חדש של התחזויות מתפשט ברשתות החברתיות ובאפליקציות המסרים בישראל. הפעם הנוכלים אינם מתחזים לבנק או לחברת אשראי, אלא לעורכי דין ולעיתונאים מוכרים.

לפי דיווח שפורסם היום ב- mako, המתחזים מקימים פרופילים עם שם ותמונה אמיתיים של אדם מוכר ופונים לגולשים בהצעה שנראית תמימה: להצטרף לקבוצה שעוסקת בנדל״ן, מניות, קרנות סל, זהב או תכנון פיננסי.

בין מי שהזהירו בימים האחרונים מפני התחזויות בשמן נמצאות עורכות הדין ענת קאופמן ועדי לוי סקופ, וכן העיתונאיות אדוה דדון וגילי כהן. לפי הדיווח, בחלק מהמקרים המשתמשים הופנו לקבוצות WhatsApp או Telegram שהוצגו כקבוצות מקצועיות וחינמיות.

השיטה בנויה בהדרגה. בתחילה הקבוצה נראית רגילה לחלוטין. מתפרסמים בה עדכונים, ניתוחים ושיחות שנועדו ליצור תחושה שיש במקום קהילה פעילה ומקצועית. רק לאחר שהמשתמש כבר התרגל לקבוצה ונוצר אמון, מתחילות להגיע פניות פרטיות עם הצעות השקעה או בקשות למסירת מידע וכסף.

התופעה הזאת כבר מוכרת לרשויות. רשות ניירות ערך הזהירה בעבר מפני גורמים שמתחזים למומחי השקעות, אנשי אקדמיה, פקידי ממשל, פרשנים וכתבים כלכליים, ומעבירים את מי שנענה לפנייה לקבוצות WhatsApp ו Telegram. בחלק מהמקרים מוצגות בקבוצות הבטחות לתשואות גבוהות במיוחד או עסקאות מוצלחות לכאורה.

ברשות הזהירו כי לעיתים המתחזים גורמים למשקיעים לרכוש נכסים או מניות מסוימות, ובשלב מאוחר יותר מוכרים בעצמם את ההחזקות שלהם ומשאירים את המשקיעים עם הפסדים כבדים. לכן עצם העובדה שקבוצה מציגה רווחים או חברים שמספרים כמה הרוויחו אינה הוכחה שמדובר בהשקעה אמינה.

הכלל החשוב ביותר הוא לא לסמוך על שם ותמונה בלבד. אפשר להעתיק בתוך שניות תמונת פרופיל ושם של עורך דין, עיתונאי או מומחה מוכר ולפתוח באמצעותם חשבון חדש.

אם אדם מוכר פונה אליכם לפתע עם הצעת השקעה, מומלץ למצוא בעצמכם את החשבון הרשמי, האתר או מספר הטלפון שלו ולבדוק דרכם האם הפנייה אמיתית. גם מערך הסייבר הלאומי ממליץ שלא ללחוץ על קישורים חשודים ולבדוק הודעות דרך המקור הרשמי ולא דרך הקישור שנשלח.

ובעיקר, אל תעבירו כסף, פרטי אשראי, צילום תעודת זהות, סיסמאות או קודי אימות רק מפני שהתמונה בצד השני מוכרת לכם.