מחקר מגלה: מה קורה במוח כשמשלמים במזומן, ואיך האשראי משנה את זה?

לשלם באמת כואב: מחקר חדש מצא כי כאשר אנחנו נפרדים מכסף מופעל במוח אזור הקשור לכאב רגשי - וכי התגובה הזו אינה רק תחושה נלווית, אלא עשויה להשפיע בפועל על הסכום שאנחנו מוכנים להוציא.

באחד הניסויים הצליחו החוקרים לגרום למשתתפים לייחס את תחושת אי-הנעימות לגורם אחר. התוצאה הייתה משמעותית: אותם נבדקים היו מוכנים לשלם עבור כרטיס מתנה סכום הגבוה בכ-50% לעומת משתתפים שחוו את התחושה מבלי לייחס אותה לגורם חיצוני.

המחקר, שפורסם ב-Journal of Economic Behavior & Organization, בחן באמצעות סריקות fMRI את פעילות המוח בזמן החלטות רכישה. החוקרים זיהו פעילות באינסולה הקדמית, כאשר עוצמת התגובה הייתה קשורה גם לסכום שאותו נדרש המשתתף לשלם.

התופעה מוכרת בתחום הכלכלה ההתנהגותית כ"כאב התשלום" - אי-הנעימות המתלווה להוצאת כסף. הממצאים החדשים מצביעים על כך שהתגובה קשורה למערכות של כאב רגשי, ומספקים הסבר אפשרי לכך שאמצעי תשלום שמרחיקים אותנו מהפרידה המוחשית מהכסף עשויים לשנות את התנהגות הקנייה.

בישראל, במקביל, נתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על שימוש הולך וגובר בפריסת תשלומים. לפי נתוני מנורה ERN, מספר העסקאות בהוראות קבע ביוני 2026 זינק בכ-64% לעומת יוני 2025, והסכום הכולל שלהן עלה בכ-79%.

העסקה הממוצעת בהוראות קבע עמדה על כ-12,900 שקל. בצ'קים הגיע הסכום הממוצע לכ-3,230 שקל - עלייה של 23% לעומת השנה שעברה.

הזינוקים החדים ביותר נרשמו בחלק מההוצאות השוטפות והיקרות: מספר הוראות הקבע במוסכים עלה ב-250%, ובטיפולי שיניים נרשמה עלייה של 80%. בשני התחומים הגיע גובה העסקה הממוצעת לכ-15 אלף שקל.

עם זאת, הנתונים בישראל אינם חלק מהמחקר ואינם מעידים כשלעצמם כי "כאב התשלום" הוא שגרם לעלייה בפריסת העסקאות. הם מצביעים על מגמה מקבילה שבה יותר תשלומים אינם מתבצעים כהוצאה מיידית אחת, אלא נפרסים על פני זמן.