"פשוט חיכינו שהמחבל יגיע": הניצולים מהפיגוע משחזרים את רגעי האימה

במוצאי יום הכיפורים, יותר מיממה לאחר הפיגוע במעיין עין ריא שבבנימין, החלו שמואל ונחמיה לעכל את גודל הנס שאירע להם. ביום ראשון בבוקר הגיע למעיין המחבל קדרי סמארה והחל לירות לעבר רכבו של נתנאל שקרון הי"ד. שקרון וגשש צבאי שהיה במקום נאבקו במחבל, ובכך מנעו ממנו להתקדם לעבר יתר המבלים. "רק אתמול הבנו שהגשש ונתי הצילו 15 אנשים", סיפר שמוא ל-Ynetל. "אם הם לא היו שם, המחבל היה מגיע אלינו".

השניים, תושבי בית אריה שהגיעו למקום ללא נשק, ישבו בסמוך למעיין. מוקדם יותר הם הבחינו בנוכחותם של מספר נושאי נשק במקום, בהן שתי חיילות, ולהערכתם המחבל המתין שהחמושים יעזבו בטרם פתח באש. בשעה 11:36 הם החלו לשמוע קולות ירי במרחק של פחות מ-20 מטרים מהם. בהיעדר נתיב מילוט, התחבאו השניים מתחת לרמפה, שהייתה מקום המסתור היחיד באזור.

"הבנתי שאין לי לאן לברוח וכל ריצה תחשוף אותי", שחזר נחמיה את אותן דקות בראיון ל-Ynet. "פשוט חיכינו שהמחבל יגיע. פתחתי מצלמה ובסרטון שומעים אותי שואל איפה הצבא והמשטרה. בדיעבד אני שמח שצילמתי, כי זה ממחיש את הפאניקה שהייתה שם, שהזכירה לאנשים את 7 באוקטובר".

דקות ארוכות חלפו עד שהירי פסק ורכב צבאי הגיע לזירה. רק כאשר זיהו כוחות רבים בחוץ, יצאו שמואל ונחמיה ממקום המסתור. שם פגשו את יואב, בנו של נתנאל, כשהוא ממרר בבכי ומספר לחיילים כי ראה שירו באביו.

למרות החוויה הקשה, השניים מבהירים כי אינם חוששים וימשיכו לבקר במעיין, אך בעקבות האירוע החליט שמואל להוציא רישיון נשק. בימים הקרובים הם מתכננים להגיע לניחום אבלים בבית משפחת שקרון ביישוב עלי זהב. "נדגיש להם שבזכות אבא שלהם אנחנו חיים ונגיד להם תודה", אמר נחמיה. "באופן חד משמעי, אם הוא לא היה יורה במחבל, המחבל היה יורה בנו".