הנגיד ר' יואלי לנדא שובר שתיקה בפרשת "ג'נסיס": "קרע את ליבי שיהודי ידבר נגד יהודי"

בשנה האחרונה סוקרו בהרחבה ההפסדים הכספיים הכבדים שספג הנגיד החסידי מויליאמסבורג המילארדר ר' יואלי לנדא בפרשת קריסתה של ענקית בתי האבות האמריקאית Genesis Healthcare. כעת, לנדא מתייחס לראשונה להשתלשלות האירועים ומציג את הזווית שלו להתפתחות הדרמטית בתיק המשפטי.

בטור אישי מיוחד שכתב למגזין "שטענדערל", היוצא לאור על ידי קרן "תוספות יום טוב" שבבעלותו, מספר לנדא כי במהלך המאבק המשפטי הציגו בפניו עורכי הדין אסטרטגיה פשוטה וכמעט מובטחת להיחלץ מהתסבוכת הפיננסית ואף להשיב לידיו את השליטה בחברה. המשמעות של צעד זה הייתה פנייה לערכאות, חשיפת מידע והלשנה על הצד השני בבית המשפט. אולם, למרות הלחץ הכלכלי העצום, ולאחר שרבנים מובהקים אף פסקו כי המהלך מותר לחלוטין מבחינה הלכתית בנסיבות העניין, הטיל לנדאו וטו מוחלט על הצעד המשפטי מחשש לחילול השם.

לנדאו שיתף בגילוי לב בכאב הגדול שהוביל להחלטתו: "אני בשום אופן לא רציתי אפילו לשמוע על צעד כזה. הציק לי וקרע את ליבי שיוצא מזה חילול ד' נורא ואיום. הרי בגלל המלשינות הזו, ידווחו שוב ושוב שיהודי חלילה עשה עוול, ושיהודי אחד יעמוד בבית המשפט וידבר שעות על גבי שעות נגד יהודי אחר. זה היכה בי קשות".

לנדא מספר כי עיקר עיסוקו הכלכלי הוא בתחום בתי האבות. שגילתו היא לרכוש בתי אבות במצב קשה, לשקם אותם ולהעמיד אותם על הרגליים. לפני כארבע שנים, רכש את חברת Genesis, חברת ענק עם כ-400 בתי אבות ברחבי ארצות הברית, בעסקה מהדהדת. אלא שמכאן החלו הבעיות להיערם: לחברה היו חובות עבר עצומים מהבעלים הקודמים, ומטופלים רבים תבעו אותה על טיפול לקוי עוד מהתקופה שקדמה לרכישה ודרשו פיצויי עתק.

על פי עצת עורכי דין ומומחים, ביצע לנדא מהלך של הכרזה על פשיטת רגל (Chapter 11), הליך חוקי בארה"ב המאפשר למחוק חובות ותביעות עבר ולהתחיל מחדש כדף חלק. בית המשפט בארה"ב אישר את המהלך וקבע כי הוא יכול לרכוש את החברה מחדש כשהיא נקייה מחובות. אלא שאז החל הסיוט האמיתי: שותף וצד שני לעסקה, אף הוא יהודי, החל לפנות לערכאות ולערער על ההחלטה, דבר שגרם לחילול ד' נוראי. העיתונים סיקרו בהרחבה, וברחוב דיברו על כך שיהודי תובע יהודי בבית משפט של גויים.

עורכי הדין הבכירים והיקרים שלו ישבו איתו ואמרו לו כי יש לו דרך קלה וכמעט בטוחה לנצח ולחזור לקבל את החברה בחזרה במלואה, וזאת באמצעות מסירת מידע שברשותו המוכיח בשחור על גבי לבן שהצד השני ביצע מעשים לא חוקיים ומפוקפקים. הם ציפו שהוא ישמח, אך הוא ענה מיד בשלילה מוחלטת. הוא הסביר כי הצד השני הוא יהודי, ואם ימסור עליו מידע הדבר רק יגדיל את חילול השם, שכן לא רק שיהודי אחד מאשים את השני, אלא שניהם יאשימו זה את זה. הוא נועץ במספר גדולי רבנים, וזאת על אף שפסקו כי הדבר מותר לו הלכתית מכיוון שהצד השני גרר אותו לבית המשפט והוא רק מנקה את עצמו, אך לנדאו סירב. הוא הבהיר כי מדובר בהנהגה של לפנים משורת הדין, כפי שהורה ודרש תמיד האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל.

היום הקשה ביותר היה יום חתונת בנו שנערכה בח"י בטבת השנה בארה"ב. באותו יום הבהירה השופטת כי אם אינו מוסר את המידע נגד הצד השני, התיק יופסד והוא צפוי להישאר עם חובות של מאות מיליוני דולרים ותביעות קשות. לנדאו השאיר את הטלפון בביתו והלך לבית המדרש להתכונן לחתונת בנו. כשהוא חזר, גילה 16 שיחות שלא נענו מעורך הדין עם ההודעה: "חירום! תתקשר מיד!". עורך הדין צעק עליו בטלפון בעיצומו של יום החופה והעמיד בפניו ברירה קשה: להתפשר על העקרונות או לספוג הפסד טוטאלי, חובות עתק ואף סכנת מאסר.

לנדא נסע לדיון המכריע בבית המשפט בדאלאס שבטקסס ביום ו' באלול, יום היארצייט של ה'תוספות יום טוב' ושל ה'ייטב לב' מסיגט זצ"ל. הוא ישב באולם המשפט עם ספר תהילים וספר "על הגאולה ועל התמורה" של ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל, בזמן שמניין חברים התפללו על הציון הקדוש. הכול העריכו כי הולך להתנהל משפט ממושך של שבועות, אך אז אירע הנס: לאחר שנשא עורך הדין שלו נאום, גילתה השופטת לראשונה אהדה גלויה לצד שלו. כשראה זאת הצד השני, חשש מהפסד מוחלט, ועורך הדין שלהם קם וביקש מהשופטת להגיע לפשרה. וכך, לאחר חודשים של סבל, הפסדים כספיים אדירים ועוגמת נפש, הסתיים התיק בפשרה מוסכמת, מבלי שנזקק לחשוף או למסור שום יהודי.