"לא הצלחתי לעמוד מהצד": הפוסט המרגש של נריה לייטר שנפצע קשה בפיגוע

הערב (רביעי) פורסם כי נריה לייטר הוא הלוחם שנפצע באורח קשה בפיגוע הדריסה סמוך למחסום בל. לייטר, שביצע מאז 7 באוקטובר מאות ימי מילואים בחזיתות השונות, איבד במהלך המלחמה את אחיו, רס"ן (מיל') משה ידידיה לייטר הי"ד, שנפל בקרבות ברצועת עזה.

בחודש מאי, לאחר שסיים תקופת מילואים נוספת, פרסם לייטר פוסט אישי ומרגש שבו סיפר על ההחלטה לשוב ולשרת למרות האסון הכבד שפקד את משפחתו, ועל תחושת השליחות שליוותה אותו ואת חבריו.

"חודשיים וחצי מילואים הסתיימו להם השבוע", כתב. "הוקפצנו בתחילת המבצע האחרון באיראן, ומאז החיים נכנסו למסלול אחר - כזה שאין בו באמת ימים ושעות. רק משימות, אנשים טובים ורצון לעשות מה שצריך".

לייטר סיפר כי דווקא בתוך התקופה הזו התחדדה אצלו השאלה מה נמצא באחריותו האישית. "השאלה האמיתית היא לא מה כולם צריכים לעשות - אלא מה אני צריך לעשות. מה נמצא בשליטה שלי. האם אני חלק או לא חלק. האם אני עולה על הרכבת או מסתכל עליה נוסעת".

בהמשך התייחס ישירות לנפילתו של אחיו משה הי"ד ולמחיר האישי של החזרה לשירות: "כאח שכול, אחרי שאחי משה הי"ד נהרג במלחמה, ההחלטה לצאת שוב למילואים לא הייתה פשוטה בכלל. משהו בלב באמת נקרע. אבל לא הצלחתי לעמוד מהצד בזמן שחברים שלי עושים עוד סבב ועוד סבב. לא באמת הייתה לי אפשרות פנימית להישאר בבית".

למרות הקושי, כתב לייטר כי הוא חש "זכות עצומה" להמשיך ולשרת. הוא תיאר שבועיים בלבנון ללא מקלחת, עם שינה לא מסודרת, פיצוצים, בוץ, אבק ועייפות, והוסיף: "בגיל 38 הגוף כבר מזכיר לך שאתה כבר לא בן 20. אבל להיות שם עם החברים האלה - שווה הכל".

לייטר תיאר את הצוות שלו כחבורה מגוונת של אנשי מילואים מהמרכז ומהפריפריה, דתיים וחילונים, נשואים ורווקים, שכבר הפסיקו לספור את מספר הסבבים. "לכולם ברור שמגיעים. בלי להתמרמר. עם ניצוץ בעיניים ועם רצון לעשות את מה שצריך הכי טוב שאפשר".

על הפעילות בלבנון כתב: "לראות איך חיזבאללה התבצר בתוך הכפרים, בנה תשתיות, אגר אמל"ח - לא יכולתי שלא לחשוב על 7 באוקטובר ולהבין מה תכננו לנו בצפון". לדבריו, "הבנו מקרוב למה אנחנו שם. כדי שאנשים פה יוכלו פשוט לחיות בביטחון".

חלק נרחב מהפוסט הקדיש לייטר למשפחתו ולמחיר ששילמה בזמן שירותו. "בסוף, כמו תמיד, מי שבאמת נושאות את הסיפור הזה על הגב הן הנשים", כתב. "אשתי המדהימה והילדים המתוקים שלנו אפשרו לי לעשות את זה. אמנם המחיר גדול, אבל בלי אשתי זה באמת לא היה קורה".

זירת הפיגועצילום: דוברות המשטרה

את הפוסט חתם במשפט שכתב אחד מחבריו: "פראייר מי שעומד מהצד ולא לוקח חלק". לייטר הוסיף: "עם כל הקושי, העייפות והמחיר - זאת זכות ענקית להיות חלק מהדור שחי את התקופה הזאת ולא רק קורא עליה אחר כך. זכות להיות חלק מחבורה אגדית של אנשים טובים. זכות להיות בפלוגה הזו ובצוות הזה. זכות להגן על הבית".

"ועכשיו, כשסיימתי לפעם הזאת - אחזור להיות אזרח טוב יותר. בעל ואבא טובים יותר. עד הפעם הבאה. כי אין לנו ארץ אחרת", סיים.

נריה הוא בנם של חני ויחיאל לייטר מהיישוב עלי. אביו, יחיאל, מכהן כשגריר ישראל בארצות הברית. לאחר שנפצע קשה בפיגוע ביקשה המשפחה מהציבור להרבות בתפילה לרפואת נריה דב בן חנה.