הבדיקה הפשוטה שמגלה לאילו אתרים נכנסתם בגלישה בסתר

רבים פותחים חלון גלישה בסתר בגוגל כרום מתוך מחשבה שאף אחד לא יוכל לדעת באילו אתרים ביקרו. בפועל, המטרה של המצב הזה הרבה יותר מצומצמת - בעיקר למנוע מהדפדפן לשמור את הפעילות במכשיר לאחר שסוגרים את כל החלונות הפרטיים.

במצב גלישה בסתר, כרום אינו שומר לאחר סיום הסשן את היסטוריית האתרים, העוגיות ונתוני האתרים. עם זאת, קבצים שהורדתם וסימניות ששמרתם נשארים במכשיר.

הגלישה גם אינה הופכת אתכם לאנונימיים ברשת. האתרים שבהם אתם מבקרים עדיין יכולים לאסוף מידע, וספק האינטרנט, מקום העבודה או בית הספר עשויים לראות חלק מהפעילות. אם תתחברו לחשבון אישי במהלך הגלישה, האתר עצמו כמובן יוכל לזהות אתכם.

גם הטענה ש-HTTPS מסתיר הכל אינה מדויקת. הוא מצפין את תוכן התקשורת, אך במקרים רבים עדיין ניתן להסיק לאיזה שירות התחברתם. טכנולוגיות חדשות כמו DNS מוצפן ו-ECH יכולות להסתיר גם חלק מהמידע הזה, ולכן לא נכון לומר שספק האינטרנט תמיד רואה בדיוק כל אתר שנפתח.

הנושא אף הגיע לבית המשפט. בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד גוגל ב-2020 נטען כי החברה המשיכה לאסוף מידע על משתמשים גם כאשר השתמשו בגלישה פרטית. במסגרת הסדר שהושג ב-2024 התחייבה גוגל למחוק מיליארדי רשומות ולעדכן את ההסברים שלה על מצב הגלישה בסתר. גוגל לא הודתה בהפרת החוק.

אז למה כן מיועדת גלישה בסתר? בעיקר למצבים שבהם אתם לא רוצים שאדם אחר שמשתמש באותו מחשב יראה אחר כך את היסטוריית הגלישה שלכם, או כאשר רוצים לפתוח סשן נפרד בלי להשתמש בעוגיות הקיימות.

בשורה התחתונה - "גלישה בסתר" פירושה פחות עקבות בדפדפן שלכם, לא היעלמות מהרשת.