יהודי אירופה וארה"ב חיים בתחושת חוסר ביטחון חסרת תקדים

ברחבי אירופה וארצות הברית, יהודים רבים מדווחים על תחושת פחד ודריכות תמידית. רבים מהם בוחרים להצניע סממנים יהודיים בגלוי, להימנע מהליכה סביב בתי כנסת בשעות הערב, או לחשוב פעמיים לפני שהם מדברים עברית במרחב הציבורי. מוסדות קהילתיים, גנים ובתי ספר נאלצים להתנהל תחת מעטפת אבטחה כבדה, שמזכירה מתחמים רגישים ולא מוסדות חינוך שגרתיים.

התחושה הכללית בקרב רבים בקהילות היא שהגבולות נחצו. אירועים של השחתת רכוש, כתובות נאצה, הטרדות מילוליות ואיומים ישירים הפכו לעניין שבשגרה, והתחושה היא שהרשויות המקומיות מתקשות לספק הגנה הרמטית. עבור מי שדורות שלמים חיו מתוך אמונה שהאנטישמיות של המאה העשרים נותרה מאחור, המציאות הנוכחית מהווה זעזוע עמוק ותחושת בדידות גוברת אל מול גל השנאה המרים ראשו מחדש.

המציאות החדשה הזו מחייבת את הקהילות היהודיות לשנות מקצה לקצה את אורחות חייהם ואת תחושת השתייכותם הבסיסית למרחב הציבורי. אירועים שהיו שמורים בעבר למוקדים רגישים במיוחד הפכו לחלק בלתי נפרד מהיומיום, כאשר הורים חוששים לשלוח את ילדיהם במסגרות החינוך ומנהיגי קהילות נדרשים להקצות משאבים עצומים רק כדי לאבטח מפגשים ואירועים תרבותיים.

מעבר לאיום הפיזי המוחשי, הפחד העמוק ביותר נובע מתחושת ההפקרות והלגיטימציה החברתית שהאנטישמיות מקבלת במרחב הציבורי ובקמפוסים האקדמיים המובילים. סטודנטים יהודים רבים מעידים על אווירה עוינת שבה הם נאלצים להסתיר את זהותם, לחשוש מהבעת דעה ואפילו להסתיר סמלים דתיים מחשש להטרדות או לתקיפות מצד עמיתיהם לספסל הלימודים.

התחושה הזו אינה פוסחת גם על המרחב הדיגיטלי, שם גלי השנאה זולגים מרשתות החברתיות הישר אל תיבות הדואר האישיות ואל האיומים הישירים. עבור יהודים רבים בארצות הברית ובאירופה, שראו במדינות שבהן חיו מקלט בטוח וחופשי, מתעוררת שאלה קיומית נוקבת לגבי העתיד ולגבי האפשרות להמשיך ולקיים חיים יהודיים גלויים וגאים ללא חשש מתמיד.

מנהיגים קהילתיים וארגונים יהודיים ברחבי העולם ממשיכים להפעיל לחץ בלתי פוסק על מקבלי ההחלטות והמשטרה המקומית להחמיר את האכיפה, להעניש בחומרה את המעורבים בתקריות שנאה ולהבטיח את שלומם של האזרחים. אולם עד שיימצא הפתרון שיחזיר את הביטחון לרחובות, התחושה הרווחת בקרב רבים נותרת כואבת: הידיעה שהשקט התעשייתי והביטחון האישי שהיו מנת חבלם במשך עשרות שנים אינם מובנים מאליהם עוד.

תחושת החירום בעקבות העלייה החדה והמדאיגה באירועים האנטישמיים בלונדון, בצרפת וברחבי ארה"ב, ובפרט המציאות המתוחה בניו יורק בתקופת ממדאני, מביאה משפחות רבות להבנה כי ישראל כבר אינה יעד לביקור, אלא בית קבוע לעלייה הכרחית.

הביקוש לעלייה ולרכישת דירות בישראל כמענה למצב האנטישמי בתפוצות מגיע לשיא שלא נראה כמותו. כדי לתת מענה מיידי ולנצל את שהותם המרוכזת של אלפי המבקרים בארץ בחג, מרכז הבנייה הישראלי מקיים ברביעי הקרוב (30.9.2026), בבנייני האומה בירושלים, יריד "THE ISRAEL HOME EXPO", אשר ירכז תחת קורת גג אחת פרויקטים מובילים למגורים ולהשקעה בישראל, לצד מעטפת שלמה של ייעוץ מקצועי בתחומי משכנתאות, מיסוי, ליווי משפטי ותהליכי עלייה וקליטה.

יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס: "הגל האנטישמי השוטף את הקהילות היהודיות בבריטניה, בצרפת ובארה"ב הפך את הרצון לבנות בית בישראל מחלום רחוק לצורך קיומי וממשי. הקשר ההדוק והרציף שאנו מתחזקים עם ראשי הקהילות, הרבנים ומנהיגי הארגונים בתפוצות מראה בבירור: הביקוש לפתרונות דיור בישראל נמצא בשיא. אלפי היהודים שמגיעים כעת לבתי המלון בירושלים מחפשים תשובות. היריד בבנייני האומה נועד לתת להם מענה נדל"ני ומקצועי מקיף, ולחבר אותם באופן ישיר לחברות הבנייה, ליישובים ולקהילות בארץ - כדי שיוכלו לבנות כאן את עתידם בביטחון".