קטאר וסעודיה בתמונה: האוצר מזהיר מהעסקה למכירת צים

משרד האוצר מתנגד לעסקה למכירת חברת הספנות צים להאפאג לויד ולקרן פימי במתווה הנוכחי, ומעלה שורה של חששות כלכליים וביטחוניים, בהם מעורבותן של קטאר וסעודיה בחברה הרוכשת והסיכון לפגיעה ברציפות האספקה הימית לישראל בשעת חירום.

בחוות דעת מקצועית שהגיש הערב (שני) מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי לרשות החברות הממשלתיות, קובע המשרד כי הסיכונים הכלכליים, התפעוליים והביטחוניים בעסקה גוברים באופן מובהק על יתרונותיה, ולכן אין לאשרה במתכונתה הנוכחית.

העמדה תואמה עם אגף החשבת הכללית, אגף התקציבים, אגף הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית במשרד.

אחד החששות המרכזיים שמעלה האוצר נוגע לזהות בעלי המניות בהאפאג לויד. ממשלת קטאר מחזיקה בכ-12.3% ממניות החברה וממשלת סעודיה בכ-10.2%. באוצר מזהירים כי התלות הצפויה של הפעילות הישראלית בהאפאג לויד יוצרת "חשש ממשי" לכך שהשפעה זרה תנוצל בעת משבר פוליטי או מדיני כדי לפגוע בפעילות המכוונת לישראל או להפעיל לחצים זרים.

העסקה, ששוויה מוערך בכ-4.2 מיליארד דולר, צפויה לפצל את צים לשתי זרועות. רוב פעילותה הגלובלית תעבור להאפאג לויד, בעוד הפעילות הפוקדת את חופי ישראל תועבר לחברה חדשה בשם "צים ישראל", שתוחזק בידי קרן פימי. החברה הישראלית תקבל בין היתר את המטה בחיפה, כוח האדם הישראלי ולפחות 16 אוניות.

אלא שבאוצר מזהירים כי "צים ישראל" לא תהיה חברת ספנות עצמאית לחלוטין, ותישען על האפאג לויד בתחומים מרכזיים, בהם מכולות, רכישת קיבולת ושירותים נוספים. במשרד מציינים כי במקביל שתי החברות יתחרו בקו לארצות הברית, דבר שיוצר לדבריהם ניגוד עניינים.

בחוות הדעת נכתב כי במקרה שבו האפאג לויד תפר את ההסכמים או תיישם אותם באופן מצומצם, הדבר עלול להביא ל"קריסת צים ישראל בתוך שנים ספורות".

חשש נוסף נוגע דווקא לאחד מנתיבי הסחר החשובים ביותר לישראל. במסגרת המתווה המוצע, "צים ישראל" לא תפעיל קווים עצמאיים למזרח הרחוק, המהווים לפי משרד האוצר כ-35% מיבוא המכולות לישראל.

באוצר מזהירים כי הסתמכות על מקומות באוניות של חברות זרות עלולה להפוך לבעיה משמעותית בשעת חירום. במקרה של איומים ביטחוניים במרחב הימי, מבטחים זרים עלולים לאסור על אוניות לפקוד את נמלי ישראל, בעוד השליטה התפעולית תישאר בידי האפאג לויד.

החשיבות שמייחס האוצר לנושא נובעת גם ממעמדה של צים במשק הישראלי. לפי חוות הדעת, החברה אחראית לכ-20% עד 25% מפקידות האוניות בנמלי ישראל ומדורגת במקום השני בהיקף פעילות המכולות במדינה. באוצר מגדירים את תפקידה הלאומי והביטחוני כקריטי, בין היתר בשל תרומתה לרציפות האספקה של מוצרים חיוניים בשגרה ובחירום.

גם מבנה העסקה מול קרן פימי מעורר התנגדות. לפי המסמך, פימי לא תשלם מיד את מלוא התמורה עבור הנכסים שיועברו ל"צים ישראל", והתשלום יידחה עד לאחר שתממש יותר מ-200 מיליון דולר במזומן מהשקעתה בחברה.

באוצר טוענים כי המבנה יוצר בעיית תמריצים: במקרה של הצלחה הקרן תוכל ליהנות מהרווחים, אך במקרה של משבר או קריסה חשיפתה תהיה מוגבלת, בעוד המדינה עלולה להידרש להזרים כספים או להעמיד ערבויות כדי לשמור על רציפות האספקה הימית.

במשרד מותחים ביקורת גם על התחזיות שעליהן נשענת התוכנית העסקית. לפי הניתוח, המודל מניח עלייה מצטברת של כ-60% בהכנסה הממוצעת להובלת מכולה במהלך העשור. בתרחיש שבו המחירים נשארים ברמתם, צים ישראל צפויה לפי האוצר להרוויח בשנים הראשונות ולאחר מכן לעבור להפסדים הולכים וגדלים.

משרד האוצר קובע בסיכום חוות הדעת כי אין לאשר את העסקה במתווה הנוכחי. עם זאת, במשרד לא שוללים עסקה אחרת בעתיד, אם זו תצמצם באופן משמעותי את הסיכונים, תבטיח את האינטרסים החיוניים של ישראל ותפחית את התלות בגורמים שהאוצר מגדיר כעוינים למדינה.

מחברת האפאג-לויד נמסר בתגובה:

"העמדה שהוצגה מתייחסת להצעה המקורית ואינה מביאה בחשבון את השיפורים המשמעותיים שהוכנסו מאז לעסקה. האפאג-לויד ופימי הקשיבו בקשב רב לטענות שהעלתה מדינת ישראל, ובדיוק כדי לתת להם מענה גובש והוגש מתווה משופר באופן משמעותי.

אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים לבחון את המתווה המשופר ונשמח להמשיך בשיח ולהציג את השינויים שהוכנסו. במקביל, אנו פועלים לשיפורים משמעותיים נוספים במתווה, ובהם הרחבת סמכויות המדינה במסגרת מניית זהב מעודכנת וחיזוק צי האוניות בבעלות צים ישראל באמצעות אוניות מכולה חדשות, גדולות ויעילות יותר.

בכוונתנו להגיש לגורמים הרלוונטיים את מלוא פרטי המתווה המשופר במהלך 45 הימים הקרובים.

אנו בטוחים כי המתווה המחוזק נותן מענה לחששות שהועלו ויסלול את הדרך לאישור העסקה."