המאמץ האחרון להצלת בית הכנסת שהפך לנגריית ארונות קבורה

עיריית טשביניה בפולין מציעה למכירה את שריד הקהילה היהודית בעיר, ששיקומו מוערך במיליון זלוטי לפחות. בעוד הקהילה הרשמית ויתרה על זכויותיה בנכס, קבוצת פעילים ישראלים ופולנים מתגבשת במטרה לרכוש את המבנה ולמנוע את הפיכתו למסעדה או קליניקה

יענקי פרבר
י"ט תשרי התשפ"ז 30.09.26 12:57

המאמץ האחרון להצלת בית הכנסת שהפך לנגריית ארונות קבורה

מבנה בית הכנסת טשביניה בפולין צילום: מאיר בולקה

עיריית טשביניה בפולין, הממוקמת כ-50 ק"מ מקרקוב ומונה כ-18 אלף תושבים, פרסמה החודש מכרז למכירת מבנה ברחוב פילסודסקי 15, ששימש עד מלחמת העולם השנייה כ"בית הכנסת של הסוחרים". המבנה, השריד היחיד לקהילה יהודית של כ-1,500 איש שהושמדה בשואה, נמצא כיום בסכנת קריסה. קבוצה משותפת של פעילים יהודים ופולנים שוקלת בימים אלה להתמודד במכרז כדי להציל את האתר, שייעודו המסחרי החדש מתיר את הפיכתו למגורים, בית קפה, מסעדה או קליניקה רפואית.

מאיר בולקה בזירת בית קברות יהודיצילום: באדיבות המצלם

היוזמה לרכישת המבנה מנוהלת על ידי מאיר בולקה, העומד בראש ארגון J-NERATIONS לשימור המורשת היהודית בפולין, והיזם הפולני יאצק פורסקי. "התוכנית היא להחיות את המקום מחדש ולהחזיר לבית הכנסת את הנשמה היהודית שאבדה בשואה", מצהיר בולקה, שמתכנן להקים במקום מוזיאון, בית כנסת ואכסניה לחסידים הפוקדים את בית העלמין הסמוך. עם זאת, מומחים שהעריכו את מצב הנכס קבעו כי יידרשו לפחות מיליון זלוטי (כ-792 אלף שקלים) רק כדי לשקמו.

כיכר השוק בטשביניה, 1938–1939צילום: עופר אדרת

ההיסטוריה של המבנה מהמאה ה-19 רצופה בתהפוכות. בתקופת השואה הוא שימש תחילה כבית תמחוי לילדים יהודים, ולאחר מכן כנקודת ריכוז לחפצים שנבזזו מהמגורשים. הישרדותו הפיזית מתאפשרת רק משום שתושב גרמני הפך אותו בהמשך לנגרייה לייצור ארונות קבורה. אגניישקה קוסטוך, פעילת שימור מקומית קתולית, מסבירה: "יש להודות, אומנם בכאב, שבזכות זה שרד המבנה. ברגע שבעל הנגרייה עזב את העיר, המבנה ננעל והחל לקרוס ולהיהפך לחורבה". קוסטוך ושותפיה כבר הצליחו להציל סידורי תפילה מהריסות המבנה, ואלה מוצגים כיום במוזיאון העירוני.

הנכס הועבר לבעלות העירייה בשנת 1991. הקהילה היהודית בעיר קטוביצה הסמוכה פתחה תחילה בהליך להשבתו, אך ויתרה על כל זכויותיה בו לאחר שהתבררו ממדי ההרס. העירייה, שהשקיעה עד כה כ-50 אלף זלוטי (כ-40 אלף שקלים) במיגון ראשוני והגדירה את המקום כאתר היסטורי ב-2022, דורשת מהרוכשים העתידיים להתחייב לשיפוצו ולשימורו.

לדי החדר שפעל בבית הכנסת בטשביניה, 1920–1921. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקהילת טשביניה כ־1,500 יהודיםצילום: עופר אדרת

ד"ר יחיאל ויצמן מאוניברסיטת בר אילן מציין בראיון לעיתונאי ר' ע. אדרת, כי אף שראשי קהילות סופגים לעיתים ביקורת על נטישת מורשת לטובה בצע כסף, המציאות הכלכלית אינה מאפשרת להם לקבל נכסים הדורשים השקעה מסיבית כזו. "אין בעצם שום אינטרס לקבל לרשותן מבנה שדורש טיפול רציני והשקעה מסיבית", אומר ויצמן, ומוסיף כי הקהילות נדרשות לתעדף את צורכי החברים החיים על פני תחזוקת אנדרטאות. מול מציאות זו, בולקה וחבריו לקבוצת השימור מקווים כי התארגנותם העצמאית תצליח להציל את המבנה. "שיתוף הפעולה עם המקומיים חשוב לנו", מסכם בולקה. "אנחנו רוצים שהוא יחזור להיות מקום בעל משמעות הן ליהודים הן לפולנים".