זה קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר - שקבע כי תרחיש פשיטה "דמיוני לחלוטין"

הותר לפרסום כי סא”ל אריה עמידרור הוא קצין המודיעין של אוגדת עזה ששירת בתפקיד בבוקר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. עמידרור הוא בנו של אלוף במיל’ יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי ובכיר באגף המודיעין.

זהותו של הקצין הייתה אסורה בפרסום במשך תקופה ארוכה. לאחרונה הותר לחשוף את שמו, לאחר שנקבע כי אין עוד מניעה ביטחונית בפרסום וכי קיים עניין ציבורי מובהק בזהותו ובתפקיד שמילא ערב המתקפה.

עמידרור עמד במוקד חלק מהדיון בכשל המודיעיני שקדם ל-7 באוקטובר, בעיקר סביב הטיפול בתוכנית הפשיטה של חמאס שכונתה בצה”ל “חומת יריחו”.

התוכנית, שהגיעה לידי המודיעין הישראלי זמן רב לפני המלחמה, כללה מתווה מפורט למתקפה רחבת היקף על יישובי העוטף ומוצבי צה”ל. במאי 2022 התקבלה גרסה מעודכנת שלה, שכללה בין היתר חדירה לשטח ישראל ופגיעה משמעותית באוגדת עזה.

במהלך 2023 התריעה נגדת ו’ מיחידה 8200 כי אימוני חמאס שאותם זיהתה תואמים את התוכנית וכי אין מדובר עוד בתרחיש תיאורטי בלבד. היא העבירה את התרעותיה גם לגורמים באוגדת עזה, ובהם קמ”ן האוגדה.

למרות זאת, ההערכה באוגדה נותרה כי תרחיש פשיטה בהיקף כזה אינו סביר. בהתכתבות שנחשפה לאחר המלחמה כתב קמ”ן האוגדה כי מדובר ב”תרחיש דמיוני לחלוטין”. גם בהמשך, כאשר הועברו התרעות נוספות על פעילות חריגה של חמאס, לא חל שינוי משמעותי בהערכת המצב.

בדיעבד, חלקים מרכזיים מתוכנית “חומת יריחו” התממשו בבוקר 7 באוקטובר. בתחקירים שנערכו לאחר המלחמה נקבע כי המסמך היה צריך לעורר התייחסות שונה לחלוטין וכי הטיפול בו היה אחד הכשלים המרכזיים במערכת המודיעין.

בצה”ל נקבע בהמשך כי עמידרור נשא באחריות פיקודית ומקצועית לכשלים שקדמו למתקפה, ובסופו של דבר התקבלה החלטה לסיים את שירותו.

לחשיפת זהותו יש גם היבט ציבורי בשל אביו, אלוף במיל’ יעקב עמידרור, שכיהן בעבר כראש המל”ל ובתפקידים בכירים במערכת הביטחון והופיע באופן תדיר בתקשורת מאז פרוץ המלחמה.

עמידרור האב הביע לאורך התקופה הסתייגות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית והעדיף מודל בדיקה אחר. על רקע תפקידו של בנו ערב 7 באוקטובר, נשמעה ביקורת ציבורית על כך שהקשר המשפחתי לא צוין בכל פעם שבה התבטא בנושא חקירת המחדל.

שמו של יעקב עמידרור אף עלה בעבר כאחד המועמדים האפשריים לחברות בוועדת בדיקה ממשלתית לאירועי 7 באוקטובר.