סמוטריץ' ופייגלין באותה רשימה: מה באמת מציעה הציונות הדתית-זהות?

לפני חודש בלבד, האפשרות שהציונות הדתית כלל לא תהיה בכנסת הבאה הייתה ממשית. מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' התקשתה לעבור את אחוז החסימה בחלק מהסקרים, משה פייגלין התמודד בנפרד עם זהות וכניסתו של עופר וינטר למרוץ עם עמך ישראל הגבירה עוד יותר את הצפיפות בימין.

הפתרון של סמוטריץ' היה חיבור עם פייגלין. לא איחוד מפלגות ולא מיזוג אידיאולוגי, אלא מה שהשניים הגדירו מראש כ"חיבור טכני".

בסקרים האחרונים הציונות הדתית-זהות נעה בעיקר באזור 5-6 מנדטים, ובחלקם אף הגיעה ל-7. זה עדיין רחוק מ-14 המנדטים שקיבלה הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות 2022, אבל לעומת נקודת הפתיחה של מערכת הבחירות, סכנת אחוז החסימה התרחקה לפחות לפי הסקרים האחרונים.

פייגלין קיבל את המקום השני, אך שתי המפלגות ממשיכות לנהל קמפיינים נפרדים. החיבור אמור להסתיים לאחר הבחירות, ולא להפוך למפלגה מאוחדת.

ההסכם מעניין במיוחד בהתחשב ביחסים בין השניים. סמוטריץ' כינה בעבר את פייגלין "משיח שקר" ו"מטורלל", ופייגלין תקף לאורך השנים את סמוטריץ' ואת דרכו. בספטמבר הם החליטו לשים את המחלוקות בצד ולהתמודד יחד.

הרשימה שהשתנתה בדרך.

עוד לפני החיבור עם זהות קיימה הציונות הדתית בחירות פנימיות. אורית סטרוק הגיעה למקום הראשון מבין המתמודדים, אחריה שמחה רוטמן, צבי סוכות ואוהד טל. סמוטריץ', כיו"ר המפלגה, עמד בראש הרשימה.

סמוטריץ' ופייגליןצילום: פלאש 90

אלא שהרשימה שהוגשה בסופו של דבר נראית אחרת. סמוטריץ' ראשון, פייגלין שני, סטרוק שלישית ורוטמן רביעי. יו"ר פורום תקווה צביקה מור שובץ במקום החמישי, איתמר איתם בשישי וצבי סוכות בשביעי. אחריהם יצחק זאגא, רעות בן חיים, עומר פציניאש, ארקדי מוטר ואוהד טל.

סוכות, שהגיע שלישי מבין המתמודדים בפריימריז, שובץ לבסוף במקום השביעי. טל, שהגיע רביעי מבין המתמודדים, מצא את עצמו במקום ה-12 - מקום שאינו ריאלי לפי הסקרים הנוכחיים. טל הודיע כי למרות "המחיר האישי" הוא מגבה את החיבורים שביצע סמוטריץ'.

השינויים מראים עד כמה רחוק היה סמוטריץ' מוכן ללכת כדי להרחיב את הרשימה ולהקטין את הסיכון של אובדן קולות מתחת לאחוז החסימה.

גם שניים מחברי הכנסת המכהנים לא יהיו שם הפעם: השר אופיר סופר פרש מהחיים הפוליטיים ומשה סולומון החליט שלא להתמודד שוב במסגרת המפלגה. ברקע עמדו גם מחלוקות סביב סוגיית גיוס החרדים.

המגרש הביתי של סמוטריץ'.

אם יש תחום שסמוטריץ' ישמח שהבחירות יעסקו בו, מדובר ביהודה ושומרון.

בצלאל סמוטריץ'צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90

לצד משרד האוצר הוא החזיק במהלך הקדנציה בתפקיד שר במשרד הביטחון ובסמכויות משמעותיות הנוגעות להתיישבות. הציונות הדתית מציגה את הרחבת הבנייה, הסדרת ההתיישבות והשינויים שקידם במינהל האזרחי כאחד ההישגים המרכזיים שלה.

מבקרי המדיניות, בישראל ומחוצה לה, טוענים מנגד שהרחבת ההתיישבות מקשה עוד יותר על אפשרות עתידית להסדר מדיני ומגבירה את החיכוך בשטח. סמוטריץ' עצמו אינו מסתיר את המטרה המדינית שלו: הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ורואה בהעמקת האחיזה הישראלית ביו"ש דרך למנוע אותה.

במקרה הזה אין כמעט פער בין ההצהרות לבין המדיניות שקידם. המחלוקת היא על המדיניות עצמה.

החשבון של שר האוצר.

הרבה פחות פשוטה עבור סמוטריץ' היא הכהונה במשרד האוצר. הוא נכנס לתפקיד בסוף 2022, ופחות משנה לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל. חלק גדול מהקדנציה התנהל תחת הוצאות ביטחון חריגות, גיוסי מילואים, פינוי יישובים ועלויות שיקום כבדות.

למלחמה הייתה השפעה עצומה על המשק, ולכן יהיה פשטני לתלות בשר האוצר לבדו את יוקר המחיה, הגירעון או העלייה בחוב. אבל אחרי כמעט ארבע שנים בתפקיד, גם אי אפשר לנתק את מדיניותו מהתמונה הכלכלית.

בתקופת כהונתו המשיך יוקר המחיה להכביד על משקי הבית, ובמקביל הממשלה העלתה מסים וביצעה התאמות שנועדו להתמודד עם העלייה בהוצאות. גם ניהול תקציב 2026 עורר ביקורת. בכלכליסט מתחו ביקורת על תהליך התקציב ועל העימותים עם גורמי המקצוע, ובמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירו מסיכון לגירעון גבוה מהמתוכנן ומתחו ביקורת על מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים.

התמונה אינה חד-צדדית. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בדיוני התקציב כי המסגרת שהוצעה הייתה "סבירה", אך במקביל הדגיש את הצורך בהפחתת הגירעון ובהמשך הורדת יחס החוב לתוצר. סמוטריץ' עצמו מציג את עמידות המשק וההתאוששות במהלך המלחמה כהוכחה להצלחת המדיניות שלו.

הפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, הוא מגיע לבוחר לא רק עם הבטחות כלכליות. יש מאחוריו כמעט קדנציה שלמה כשר האוצר שאפשר לבחון מול יוקר המחיה, המסים ומצב קופת המדינה.

הפלונטר של הגיוס.

גם סוגיית גיוס החרדים אינה נוחה לסמוטריץ'. חלק ניכר מבסיס המצביעים שלו מגיע מהציבור הדתי-לאומי, שנשא בעומס כבד של שירות סדיר ומילואים, בזמן שהמפלגה הייתה שותפה מרכזית בקואליציה הנשענת על המפלגות החרדיות.

חרדי בלשכת גיוסצילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

הציונות הדתית מציגה עמדה שלפיה יש להרחיב את מעגל המשרתים, בין היתר באמצעות גיוס חרדים, ומציעה להעניק קדימות למשרתים בתחומים כמו דיור ומעונות יום. עם זאת, המפלגה נמנעה מלהציג עמדה ברורה בשאלה אילו סנקציות יש להטיל על חרדים שאינם מתגייסים.

גם בתוך המפלגה הנושא עורר מחלוקת. פרישתם של סופר וסולומון מהתמודדות נוספת התרחשה על רקע המחלוקת בנושא, וסולומון אף מתח ביקורת פומבית על החלטות הסיעה.

פייגלין חוזר.

פייגלין מביא לחיבור משהו אחר לגמרי. הוא כבר כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד וכסגן יו"ר הכנסת, וב-2015 הקים את זהות. בבחירות אפריל 2019 קיבלה המפלגה 118,031 קולות - 2.7% - ולא עברה את אחוז החסימה.

הפעם הוא חוזר מהמקום השני ברשימה משותפת, אבל זהות לא ויתרה על תפיסת העולם שלה.

המפלגה מגדירה את עקרונותיה כ"זהות וחירות": מדינה בעלת זהות יהודית מובהקת וריבונות ישראלית, לצד צמצום כוח המדינה והרחבת החירות האישית והכלכלית.

אלא שכאשר יורדים לפרטים, מדובר בתוכנית לשינויים מרחיקי לכת. בין היתר מציעה זהות מס הכנסה בשיעור אחיד, מעבר למודל של שוברי חינוך ושינוי יסודי במודל השירות בצה"ל, עם הכשרת חובה קצרה והרחבת הצבא המקצועי.

תומכי התוכניות רואים בהן דרך לפרק מנגנונים מסורבלים ולהעביר כוח מהמדינה לאזרח. מנגד, הן מעלות שאלות משמעותיות: כיצד מס שטוח ישפיע על חלוקת נטל המס, האם שוברי חינוך עלולים להרחיב פערים, והאם מודל שירות מצומצם מסוגל לספק את צורכי כוח האדם של צה"ל.

ככל שהשינוי המוצע גדול יותר, כך עולה גם השאלה כיצד הוא ייושם ומה יהיה המחיר שלו.

שתי מפלגות, פתק אחד.

הציונות הדתית וזהות חולקות תפיסות רבות בנושאי ארץ ישראל, ביטחון וזהותה היהודית של המדינה, אבל בתחומים אחרים הפערים ביניהן משמעותיים.

משה פייגליןצילום: Tomer Neuberg/Flash90

פייגלין מדבר על צמצום עמוק של הממשלה, מס שטוח ושינויים מבניים בחינוך ובצבא. סמוטריץ' מגיע אחרי כמעט ארבע שנים כשר בכיר בממשלה גדולה, עם תקציבים קואליציוניים, העלאות מסים ומדיניות כלכלית שנאלצה להתמודד עם צורכי המלחמה.

גם בגיוס יש פער. הציונות הדתית מדברת על הרחבת מעגל המשרתים, בעוד זהות מציעה שינוי יסודי של מודל גיוס החובה עצמו.

זו גם אחת הסיבות לכך שהחיבור הוגדר מלכתחילה כטכני. סמוטריץ' מקבל את פייגלין ואת קהל המצביעים שלו בלי להפוך את הציונות הדתית לזהות, ופייגלין מקבל את המקום השני ברשימה שנמצאת כיום מעל אחוז החסימה בלי לוותר על מפלגתו ועל המצע שלה.

פחות מחודש לפני הבחירות, המהלך פתר לפחות בעיה אחת: שתי מפלגות שהתמודדו עם סכנת אחוז החסימה רצות יחד ברשימה שמקבלת כיום סביב חמישה עד שישה מנדטים ברבים מהסקרים.

סמוטריץ' מגיע לישורת האחרונה עם כמעט קדנציה שלמה שאפשר לבחון - מההתיישבות ועד משרד האוצר והגיוס. פייגלין חוזר עם תוכנית לשינויים עמוקים בכלכלה, בצבא ובחינוך, ולצדה שאלות לא פשוטות על המחיר והישימות שלה.

ב-2026 הם כבר מצאו דרך להופיע על אותו פתק. השאלה מה מתוך שתי תפיסות העולם יוכל להפוך למדיניות משותפת תתברר רק לאחר הבחירות.